Page 131 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 131

‫‪Pg: 131 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

            ‫ראש הנוגשים מתבונן ב ֹמ ֶ ׁשה בפליאה בשובו לכרכרה‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה חד המבט‪ ,‬מבחין בהשתהות ראש הנוגשים‪" .‬לא טוב לבזבז‬

  ‫כוח עבודה! אתה היית צריך לגעור בנוגש"‪ ,‬כותב ומראה לאיש‪.‬‬
‫ראש הנוגשים משפיל מבטו‪ ,‬כעס ממלא את ליבו על שינוי‬

         ‫המדיניות בנוגע ליחס לעבדים שאותו מנסה ֹמ ֶשׁה להנחיל‪.‬‬
‫השעות חולפות‪ ,‬חום היום הכבד מחניק‪ֹ .‬מ ֶשׁה מתבונן באנשים‬
‫העובדים‪ ,‬חומל ומרחם‪ .‬הוא יורד מהכרכרה‪ ,‬מסייע לעבד זקן‬
‫שכשל‪ ,‬מוכיח את הנוגשים על "בזבוז הזמן וההפסדים" שהם‬

                                                               ‫גורמים למלך‪.‬‬
‫ראש הנוגשים‪ ,‬איש שמן ומסורבל בבשר‪ ,‬מזיע בחום הכבד‪.‬‬
‫זיעתו ניגרת על רצפת הכרכרה החשופה לשמש היוקדת‪" .‬סליחה‬

           ‫אדוני‪ ,‬אולי כדאי כבר לחזור?"‪ ,‬שואל את ֹמ ֶ ׁשה בתקווה‪.‬‬
‫"תדאג לי לסוס ותחזור לארמון"‪ ,‬כותב ֹמ ֶשׁה לאיש‪" :‬אני רוצה‬

                                                 ‫להמשיך להסתובב לבד"‪.‬‬
‫"סליחה‪ ,‬אדוני יודע לרכב על סוס?"‪ ,‬האיש מביט ב ֹמ ֶשׁה בחוסר‬

                                                                         ‫אמון‪.‬‬
                                     ‫"אני אלמד!"‪ ,‬כותב ֹמ ֶ ׁשה בחיוך‪.‬‬
‫האיש קורא לנוגש הרוכב על סוס‪ ,‬מצווה עליו לתת את הסוס‬
‫ל ֹמ ֶ ׁשה‪ .‬הצמא והרעב מעיקים על ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬כשש שעות חלפו מאז יצא‬
‫לסיור‪ ,‬ומאז לא בא דבר אל פיו‪ .‬ראש הנוגשים שמח שנפטר מהסיור‬
‫הארוך‪ ,‬אבל חושש לראשו שמא יקרה דבר מה לנכד המלך הצעיר‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה עולה על הסוס בביטחון‪ ,‬ראש הנוגשים מחזיק באפסר‪ ,‬עד‬
‫יעלה נכד המלך‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה מצעיד את הסוס באיטיות‪ ,‬מכוון אותו ימינה‬
‫ושמאלה‪ ,‬מבהיר לבהמה מיהו המנהיג כעת‪ .‬הסוס‪ ,‬כמשלים עם‬
‫רוכבו החדש‪ ,‬נכנע לרצונו‪ֹ .‬מ ֶשׁה מכה קלות בארכובותיו על בטן‬
                   ‫הסוס והסוס מחל בדהירה קלה ההולכת ומתגברת‪.‬‬
‫"הנער הזה מוזר"‪ ,‬אומר ראש הנוגשים לנוגש‪" :‬פעם ראשונה‬
         ‫שהוא דוהר על סוס‪ ,‬ונראה כאילו כל חייו דהר על סוסים"‪.‬‬

‫‪131‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136