Page 308 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 308 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫בשפלות וענווה‪ ,‬ואולם תווי פניו נראים חתוכים בנועזות ונחישות‪.‬‬
‫בגדיו התלויים ברפיון על גופו המוצק‪ ,‬השחוח קמעה‪ ,‬נראים שלא‬
‫יוכלו למלא את הגוף העומד תחתם באם יתייצב מלא קומתו ויזקוף‬
‫את כתפיו‪ .‬השילוב של ענווה ותעוזה הפתיע את ָנ ָדב בן ַא ֲהרֹן‪:‬‬
‫"המתן בבקשה‪ ,‬אשאל את אדוננו ֹמ ֶשׁה אם יוכל לקבלך"‪ ,‬אמר ָנ ָדב‬

‫ונכנס לחדר הפנימי‪.‬‬
‫פני ה ֹו ֵׁש ַע נטפו זיעה‪ ,‬רעד של התרגשות אחז את גופו‪ ,‬ידיו‬
‫רעדו קלות וברכיו פקו‪" :‬להיכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬לראות את‬
‫פניו של נביא השם‪ ,‬לחזות בתואר פניו של האיש הזוכה לדבר עם‬
‫השכינה"‪ ,‬רצו המחשבות בראשו‪ .‬זמן רב חיכה הוא לרגע המיוחל‪,‬‬
‫מנסה לאזור תעצומות נפש לחלות את פני הנביא‪ ,‬להתמסר למושיע‬
‫ולבקשו לשרתו‪ .‬מאז הגיע הבשורה כי איש האלוקים הגיע לבשר‬
‫את ישראל כי הגיע זמן גאולתם‪ ,‬מייחל הוא לראות את פניו‪ ,‬אך לא‬
‫הצליח לאזור מספיק אומץ לעשות את הצעד הגורלי‪ .‬ה ֹו ֵׁש ַע חש‬

‫איך רגליו רוצות לברוח החוצה‪ ,‬לנוס מפני הפגישה עם הנביא‪.‬‬
‫"איני ראוי‪...‬‬

‫אני חייב לצאת מכאן‪...‬‬
‫איזו חוצפה?‪...‬‬

‫מה אני חושב שאני?‪...‬‬
‫להפריע לנביא‪...‬‬
‫להסתלק‪...‬‬

‫לעזוב את המקום‪...‬‬
‫מה יש לי לומר לו?‪...‬‬

‫עזות פנים‪...‬‬
‫צא מכאן‪ ,‬רשע!‪ ."...‬ה ֹו ֵׁש ַע הסב פניו לעבר הדלת‪ ,‬מתכונן לנוס‬

‫מהמקום‪.‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬היכנס"‪ ,‬נשמע קולו של ָנ ָדב‪ ,‬יד רכה הונחה על כתפו‬

‫של ה ֹו ֵׁש ַע כמבינה את השתוקקותו לנוס מהמקום‪.‬‬

‫‪308‬‬