Page 308 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 308

‫‪Pg: 308 - 10-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫בשפלות וענווה‪ ,‬ואולם תווי פניו נראים חתוכים בנועזות ונחישות‪.‬‬
‫בגדיו התלויים ברפיון על גופו המוצק‪ ,‬השחוח קמעה‪ ,‬נראים שלא‬
‫יוכלו למלא את הגוף העומד תחתם באם יתייצב מלא קומתו ויזקוף‬
‫את כתפיו‪ .‬השילוב של ענווה ותעוזה הפתיע את ָנ ָדב בן ַא ֲהרֹן‪:‬‬
‫"המתן בבקשה‪ ,‬אשאל את אדוננו ֹמ ֶשׁה אם יוכל לקבלך"‪ ,‬אמר ָנ ָדב‬

                                                       ‫ונכנס לחדר הפנימי‪.‬‬
‫פני ה ֹו ֵׁש ַע נטפו זיעה‪ ,‬רעד של התרגשות אחז את גופו‪ ,‬ידיו‬
‫רעדו קלות וברכיו פקו‪" :‬להיכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬לראות את‬
‫פניו של נביא השם‪ ,‬לחזות בתואר פניו של האיש הזוכה לדבר עם‬
‫השכינה"‪ ,‬רצו המחשבות בראשו‪ .‬זמן רב חיכה הוא לרגע המיוחל‪,‬‬
‫מנסה לאזור תעצומות נפש לחלות את פני הנביא‪ ,‬להתמסר למושיע‬
‫ולבקשו לשרתו‪ .‬מאז הגיע הבשורה כי איש האלוקים הגיע לבשר‬
‫את ישראל כי הגיע זמן גאולתם‪ ,‬מייחל הוא לראות את פניו‪ ,‬אך לא‬
‫הצליח לאזור מספיק אומץ לעשות את הצעד הגורלי‪ .‬ה ֹו ֵׁש ַע חש‬

    ‫איך רגליו רוצות לברוח החוצה‪ ,‬לנוס מפני הפגישה עם הנביא‪.‬‬
                                                              ‫"איני ראוי‪...‬‬

                                                 ‫אני חייב לצאת מכאן‪...‬‬
                                                          ‫איזו חוצפה?‪...‬‬

                                                 ‫מה אני חושב שאני?‪...‬‬
                                                         ‫להפריע לנביא‪...‬‬
                                                                ‫להסתלק‪...‬‬

                                                     ‫לעזוב את המקום‪...‬‬
                                                   ‫מה יש לי לומר לו?‪...‬‬

                                                              ‫עזות פנים‪...‬‬
‫צא מכאן‪ ,‬רשע!‪ ."...‬ה ֹו ֵׁש ַע הסב פניו לעבר הדלת‪ ,‬מתכונן לנוס‬

                                                                    ‫מהמקום‪.‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬היכנס"‪ ,‬נשמע קולו של ָנ ָדב‪ ,‬יד רכה הונחה על כתפו‬

                    ‫של ה ֹו ֵׁש ַע כמבינה את השתוקקותו לנוס מהמקום‪.‬‬

                                                                           ‫‪308‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313