Page 309 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 309
Pg: 309 - 10-Front 21-10-20
דור המדבר
"מה???" ,לחש ה ֹו ֵׁש ַע כאדם שלא יודע אם עולמו חרב או נבנה.
אימה ושמחה נבטו מעיניו ,רעדה וגילה.
ָנ ָדב הביט בחיוך אוהב בה ֹו ֵׁש ַע" :זה בסדר ,אל תדאג ,אדוננו ֹמ ֶשׁה
מקבל אותך בשמחה".
ה ֹו ֵׁש ַע נראה מהסס ,מנסה לחזור בו" :אולי לא כדאי שאפריע
לו?".
"ידידי ,בוא איתי ,אדוננו מחכה לראותך" ,אמר ָנ ָדב ,מחבק בידו את
כתפו של ה ֹו ֵׁש ַע ,מובילו אל תוך הקודש פנימה.
ה ֹו ֵׁש ַע מובל לתוך החדר ,ראשו סחרחר ,רגליו עומדות לקרוס
תחת נטל גופו .עיניו עצומות ,יראות מלהביט אל הקודש ,גופו
רועד כעלה הנידף מפני הרוח .זיעה קרה מכסה את גופו ,כתפיו
השפופות כמנסות להסתיר את גופו ,להעלים את ישותו .הוא חש
כאדם שמשאת נפשו עומדת להתמלא וחושש שמא לא יוכל גופו
לעמוד בעוצמת התענוג ומילוי כיסופי הנפש ,שמא לא תוכל הנפש
להישאר כלואה בתוך הגוף הגשמי מעוצמת הנאתה .הצעדים
הספורים נראים ארוכים כשנות חייו ,כאילו הזמן עמד מלכת.
"שלום ,"...נשמע קול רך וענוג אך קטוע.
ה ֹו ֵׁש ַע פקח את עיניו ,הביט לכיוון הקול שנשמע כאומר לו:
'הרבה זמן חיכיתי לך'.
רגליו של ה ֹו ֵׁש ַע לא עמדו יותר במעמסה .ה ֹו ֵׁש ַע נפל על הרצפה
המרופדת בשטיח עבה ,קול בכי של פורקן נשמע מפי הגבר הבוכה
על הארץ" .סליחה ,אדוני" ,אמר הקול המשתנק לאחר דקות מספר
של בכייה" :אני מבקש סליחה על שהפרעתי לאדוני ,איני יודע מה
עלה בליבי שככה באתי לבית אדוני ולהפריע לו .אני לא יודע מה אני
עושה כאן ,מה שוטה כמוני עושה בביתו של אדוני .סליחה ,אדוני,
שהפרעתי ,אני כבר הולך" ,ה ֹו ֵׁש ַע שמוט על הקרקע ,בוכה ומתנצל.
יד רכה הונחה על ראשו המכוסה במטפחת עבה ,מלטפת את
ראשו .ה ֹו ֵׁש ַע חש כאילו אש יוקדת על ראשו ,אש חמה כלבה רותחת
309
