Page 322 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 322
Pg: 322 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ִּב ְל ָעם כיסה את פניו בידיו" :אם לא אודה ,אוכל לטעון שלא
ידעתי ולפיכך עשיתי את שעשיתי" ,אמר בלחש כמגלה את סודו
לרעו.
השמש הפציעה מעבר לאופק ,שוטפת את הארץ בקרניה החמימות.
במרחק נראו שיירות גמלים מועטות ,פרות רעו באחו בין עדרי
הצאן ,מלוות ברועים .רחש המים המפכים בנחל העובר ליד חלון
חדרו של מלך מצרים ,העלה רגיעה בלב המלך המתבונן מחלון
חדרו .חיוך רחב התנוסס על פניו ביודעו שעוד דקות ספורות תגיע
העת שבה נקטו ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן לתחילת הפורענות .השמים נראו
תכולים ונקיים מאי פעם ,הרגשת שאננות קיננה בלב המלך" :ידעתי
שהם רמאים!" ,עלתה המחשבה בראש המלך'" :כשיגיע אור
החמה לכאן יחל הברד' ,שקרנים ,מנסים להיתלות במקרי הטבע
בשביל לקבל טובות הנאה .מזל שלא נתתי להם להיות שרים ולקבל
את המענק מהאוצר .עוד שניות מועטות יגיע הזמן ,והשמים עדיין
נקיים ובהירים' :ברד ואש מתלקחת בתוך הברד' ...רמאים!".
ַּפ ְר ֹעה התרווח על כורסתו ממול החלון ,עוצם את עיניו בתענוג של
אדם שניצח את אויבו.
שניות ספורות חלפו ,קול רעם גדול זעזע את קירות הבית ,הקפיץ
את ַּפ ְר ֹעה על רגליו" :לעזאזל ,מה קורה כאן!" ,צרח ַּפ ְר ֹעה ,נעמד
מול החלון .כדורי קרח בוהקים בזיוום נראו מונחתים על הארץ,
מכים בשיירות הגמלים ובבהמותַּ .פ ְר ֹעה שפשף את עיניו בפראות,
לא מאמין למראה עיניו ,השמים תכולים ובהירים ,ומשום מקום
נוחתים בזעף כדורי האש והקרח .כל כדור קרח נוחת כיודע את
המקום המדויק שבו אמור ליפול .שיירות הגמלים והבהמות נראו
שרועים על הארץ כשאש אוכלת את גופם .העצים שנשברו ממכות
הברד עולים באשַּ .פ ְר ֹעה הביט בגופות השומרים האחוזים בלהבות
מתחת לחלונו .איש יצא בריצה מפתח השער ,מנסה ללכת להציל
את אחד השומרים השרוע על הארץ ,קול רעם עצום נשמע ,אבן
322
