Page 326 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 326
Pg: 326 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"איך נלך לבד?! ראית מה קורה שם?!" ,צעק ָד ָתן בכעס עטוף
באימה.
"לא ,לא ראיתי מה קורה שםָ .ד ָתן ,אל תגיד לי שאתה מפחד
מהחושך?" ,אמר ַא ֲהרֹן בקול משתומם.
ָד ָתן הרגיש איך הוא מאבד שליטה על עצמו" ,איזה חושך?!
בלילה יש אור כאילו צהריים ,ומהשמים נופלות אבני קרח ממולאות
באש! חושך אתה אומר? השריפות שיש במצרים יכולים להאיר את
כל העולם! בלילה יש שם יותר אור מהבוקר ,מגודל השריפות!",
גופו רעד מזעם ואימהַּ " :פ ְר ֹעה אמר לנו להביא אתכם אליו! אם
לא תבואו איתנו הוא יהרוג אותנו" ,צליל תחינה הסתנן לתוך הקול
התקיף.
"אהה ...הבנתי ...אם המצב הוא כך ,אז טוב ,אנחנו נבוא אתכם
ל ַפ ְר ֹעה" ,אמר ַא ֲהרֹן בחיוך רחב" :אנחנו לא רוצים שיקרה לאחים
הנחמדים שלנו משהו לא טוב".
"ערב טוב ,שמעתי שמלך מצרים בכבודו ובעצמו רוצה לפגוש את
שני העברים הזקנים" ,אמר ַא ֲהרֹן בחיוך ל ַפ ְר ֹעה" :במה זכינו לכבוד
הגדול הזה?" ,שאל בתמיהה.
"הרעש הזה" ,אמר ַּפ ְר ֹעה לאחים וקולו לא נשמע מקול הרעם
האדיר שהרעיד את גופו.
"אני מצטער ,אדוני ,אבל לא שמעתי מה אדוני המלך אומר",
לחש ַא ֲהרֹן וקולו נשמע בכל החדר הגדול.
"הרעש "...צעק ַּפ ְר ֹעה ,מנסה להרים את קולו מעבר לקול
הרעמים.
ַא ֲהרֹן הניף את ידיו כמבקש מהרעמים לדמום ,שקט השתרר
בחדר" :מצטער ,לא שמעתי."...
"הרעש!!!" ,צווח ַּפ ְר ֹעה ,מתכוון לנצח בקולו את קול הרעם
המצופה ,קולו הדהד בחוזקה בחדר.
326
