Page 323 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 323
Pg: 323 - 11-Back 21-10-20
דור המדבר
ברד אחת נחתה על האיש ,רוצצה את גולגולתו ,שרפה את גופתו
השרועה על האדמה .עיני ַּפ ְר ֹעה נפערו בתדהמה ,גופו צנח על
הכורסה ,רועד לקול הרעמים המחרידים את הבית.
"תלכו ל ֹמ ֶשׁה ול ַא ֲהרֹן ותאמרו להם שאני רוצה שהם יבואו אליי
לארמון" ,אמר המלך בתוקף לשני הזקנים העבריים הניצבים לפניו.
הזקנים הביטו זה בזה בבהלה" :אדוני המלך ,איך נצא? הברד
יהרוג אותנו ברגע שתדרוך כף רגלינו מחוץ למפתן הבית .ראית
שכל מי שיוצא החוצה נהרג מהברד וגופתו נשרפת .אין זה אפשרי
לצאת" ,התחננו השניים על חייהם.
"אתכם לא יהרוג הברד! אתם עבריים כמו ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן ,הברד לא
יפגע בכם! ראיתי איך העבדים העבריים מסתובבים בחוץ כאילו
שום דבר לא קורה! תעשו מיד את מה שאמרתי לכם! תביאו את
ֹמ ֶשׁה ול ַא ֲהרֹן לכאן מיד!!!" ,צעק ַּפ ְר ֹעה ,מנסה להסתיר את רעד
גופו למשמע קול רעם אדיר המרעיד את קירות ארמונו.
"אבל אדוננו המלך ,"...ניסו הזקנים להפר את הגזרה.
המלך הביט בהם בזעם" :בלי אבל! או שאתם יוצאים מיד
ומביאים את ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן לכאן ,או שראשכם יוסר מעל כתפיכם!
יש לכם את האפשרות לבחור".
הזקנים רעדו מאימה ,בחוץ קול הברד המכה בחוזקה את כל מי
שמעז להוציא את ראשו ,ובפנים חרב ַּפ ְר ֹעה המונפת מעל ראשם.
עיניהם נראו כעיני אדם היודע כי נגזר גורלו למיתה" :אנחנו
נלך ,"...לחשו חלושות.
דלת הבית נפתחהָ ,ד ָתן ו ֲא ִבי ָרם התבוננו על גופות האנשים
החרוכות ,נבלות הבהמות המעלות עשן והעצים השרופים .רעד
אחז בגופם ,רגליהם מיאנו ללכת .שני זוגות ידיים חסונות דחפו
בכוח את שני הזקנים מחוץ למפתן הדלת ,לעבר המוות הבטוח.
קול רעם חזק נשמע ,שתי אבני ברד ענקיות נחתו מאחוריהם ,אש
ניצתה בשולי גלימותיהם ,השניים כיבו באימה את האש .רעם חדש
323
