Page 335 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 335

‫‪Pg: 335 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫רחש נשמע מהשרים הנדחקים לפינות הבית‪ֹ .‬מ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן הפנו‬
                    ‫את גבם למלך‪ ,‬יוצאים מאיתו ללא הוספת דברים‪.‬‬

‫שניות מועטות חלפו מיציאת שני הזקנים מפתח בית המלך‪.‬‬
‫"עד מתי! עד מתי יהיה זה לנו למוקש! שלח את האנשים ויעבדו‬
‫את השם אלוקיהם! הטרם תדע כי אבדה מצרים!"‪ ,‬צעקות שבר‬
‫עלו מפי השרים‪ ,‬מבינים כי דבריהם יכולים לעלות להם בחייהם‪,‬‬

                  ‫מכירים כי אם לא יאמרו‪ ,‬סופם וסוף עמם קרב ובא‪.‬‬
‫"מה אתם רוצים שאעשה?"‪ ,‬נשמע ַּפ ְר ֹעה כאובד עצות‪" :‬שאני‬
‫אשחרר את כל העבדים העבריים? אתם יודעים כמה כסף זה חוסך‬

                          ‫לקופת המדינה להחזיק את העבדים הללו?"‪.‬‬
‫שר האוצר נע בחוסר נוחות‪ ,‬מודע למצב הכלכלי הקשה שבו‬
‫נתונה המדינה‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬גרוע יותר מהמצב כעת כבר לא יכול‬
‫להיות‪ .‬מה יעזרו לנו העבדים? יבנו גשרים? ערים בצורות? בשביל‬
‫מי? ובכלל‪ ,‬מאז‪ ...‬איך הם קוראים לחודש הזה?‪ "...‬ניסה להיזכר‪:‬‬
‫"מאז תשרי‪ ,‬הם לא עובדים כלל‪ .‬עוד זמן קצר לא יהיה מי שיוכל‬
‫להשתמש בכל הערים והגשרים‪ ,‬ארץ מצרים עומדת לפני חורבן‬
‫גמור"‪ .‬פניו הנפולות של השר הוכיחו על ייאושו המוחלט‪" :‬נוכל‬
‫לקבור את כל עמנו הגוועים ברעב בארונות של זהב ולהשאיר את‬
‫הערים לעבדים העבריים שיבואו לגור בערים השוממות שיוותרו‬

                                                               ‫אחרי מותנו"‪.‬‬
            ‫"אבל מה אעשה?"‪ ,‬צעק המלך‪ ,‬מחפש מפלט לעצמו‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬האם אוכל לומר דבר מה?"‪ַ ,‬י ְמ ְּבר ֹוס המכשף‬

                             ‫שעמד בצד החדר פסע ונעמד לפני המלך‪.‬‬
‫"מה יש לך להגיד?!"‪ ,‬שאל שר הצבא בזעף‪" :‬שמה שהגיע עד‬

           ‫עתה למצרים אלו מגפות המשתלשלות אחת מחברתה?"‪.‬‬
‫ַי ְמ ְּבר ֹוס הביט בשר בזעף‪" :‬אתה יודע שנהיית חצוף?!"‪ ,‬אמר‬
‫לשר‪ ,‬תוך שמהדק את אצבעותיו על גולת הזהב של מקלו‪ .‬שר הצבא‬
‫החוויר‪ ,‬ידיו אחזו בצווארו כמנסות להרפות אחיזת ידיים נעלמות‪.‬‬

‫‪335‬‬
   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340