Page 339 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 339

‫‪Pg: 339 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫ועץ‪ .‬מרבד הזוועה פולש לתוככי מצרים‪ ,‬מכלה את כל הנותר‬
        ‫מהברד‪ .‬מעטה המכסה את עין השמש‪ ,‬מכסה את כל הארץ‪.‬‬

‫נחושים לעשות רצון קונם‪ ,‬נכנסים מבעד לסדקי הבתים‪ ,‬אוכלים‬
‫את פיסות הירק האחרונות בבתי המצרים‪ .‬מנתרים‪ ,‬מקפצים‪ ,‬עפים‬

                       ‫ומרחשים על הארץ‪ ,‬משמידים כל חלקה טובה‪.‬‬

‫"תמלא את החביות‪ ,‬אני אומר לך"‪ ,‬צעק האב על בנו‪ ,‬מזרזו על‬
‫המלאכה‪" :‬קצת מלח ולטגן‪ ,‬זה ממש מעדן!"‪ ,‬הכריז האב בשמחה‪:‬‬
‫"ממילא לא נותרו לנו ירקות‪ֹ ,‬מ ֶ ׁשה חשב שהביא לנו מכה‪ ,‬הוא בטח‬
‫לא טעם את זה אף פעם! תמלא את החביות‪ ,‬תשתדל לא למעוך‬

                         ‫אותם יותר מדי‪ ,‬זה הורס את הטעם שלהם!"‪.‬‬
‫שעות רבות טרחו כל בני הבית למלא כל כלי קיבול אפשרי בארבה‬
‫העולה על מצרים‪ .‬ממלאים מזון כדי לשבור את ימי הרעב הצפויים‪.‬‬
‫בכל רחבי מצרים נשמעו קולות האנשים האוגרים את מלאי המזון‬

                                                                ‫הבלתי נדלה‪.‬‬

‫"אדוני המלך‪ ,‬זה הסוף של מצרים!"‪ ,‬אמר השר הממונה על‬
‫החקלאות המצרית תוך שרומס ברגלו ארבה המרחש על רצפת חדר‬
‫המלך‪" .‬לא נותר במצרים שום פיסת ירק! כל התבואה שהייתה‬
‫אגורה באסמים לעת חירום אכלו השרצים האלה!"‪ ,‬הזעם והייאוש‬
‫נשמעו בדיבורו‪" :‬מצרים מחוסלת! לא נשאר דבר לאכול בכל‬
‫ארץ מצרים מלבד היצורים המבחילים הללו!"‪ ,‬צעק בחוסר אונים‪,‬‬
‫מכה בידיו בכוח על יצור קטן המנסה לכרסם את גלימתו הירוקה‪.‬‬
‫"אדוני‪ ,‬תשחרר אותם! הרוג אותם! גרש אותם! העיקר‪ ,‬שלא יהיו‬
‫כאן יותר! אי אפשר יותר לסבול זאת! למי אתה רוצה שהם יעבדו?‬
‫גופות של פגרים מצרים! לא קיבלנו מספיק מכות עד עכשיו? למה‬

                                  ‫אנחנו מצפים‪ ,‬שכל מצרים ימותו?!"‪.‬‬

‫‪339‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344