Page 338 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 338
Pg: 338 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
בשני הזקנים בשנאה ,מבטו הוסב כלפי שר צבאו כאומר לו להוציא
את הזקנים מלפניו.
שר הצבא ניגש באימה ל ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן" :צאו נא מאת פני ַּפ ְר ֹעה
המלך" ,אמר בלשון ספק מצווה ספק מתחננת.
ַא ֲהרֹן הביט במלך בגיחוך" :אדוני המלך ,אני רוצה להציע לך
הצעה ידידותית ,רק בגלל שאתה כל כך סובלני ונחמד."...
המלך התבונן ב ַא ֲהרֹן ,מצפה למוצא פיו.
"כדאי לך לסגור היטב את כל החלונותַ ,"...א ֲהרֹן ו ֹמ ֶשׁה יצאו
מהחדר בקול צחוק מהדהד.
קול שריקת רוח עזה החל להישמע כאשר הניף ֹמ ֶ ׁשה ,העומד
על גבעה נישאה ,את מטהו לעבר גבולות מצרים .ענני חול זהוב
התרוממו אל על במחול ,מסמאים את עיני המצרים המתבוננים
באימה בשני הזקנים העומדים על הגבעה .הפחד מהמכה החדשה
הממשמשת ובאה הקפיא את האנשים על עומדם .היום הבהיר הפך
לחשוך מאבק החול המתנשא מכל עבר .רוח מזרחית חמה הנושאת
באמתחתה אימת מוות חדשה .האנשים נפוצו לכל עבר ,מחפשים
מסתור מפני הרוח ,מותירים לבדם את שני הזקנים העומדים בשלווה
במרכז הסופה .כל היום וכל הלילה נמשכה הסופה ,עלות השחר
הגיע והסופה שככה באחת .שקט השתרר ,קול השריקות מקפיאות
הדם נדם .אנשים יצאו ממחבואיהם לראות מה פשר השתיקה,
יודעים שהאימה עומדת להגיע ,מקווים שהתופת הסתיים .קול
כרסום החל להישמע ,קול הולך וגובר המגיע מכיוון גבול מצרים.
איש מצרי רץ מכיוון הגבול בטירוף הדעת ,כשמאחוריו מתפשט
נחיל ירוק ,שחור וחום.
"ארבה!!!" ,צרח באימה" :ארבה עולה על מצרים!!!".
האימה של כל חקלאי ,יצורים קטנים שלא יודעים שובעה
האוכלים כל פיסת ירק הניכרת בדרכם ,משמידים כל עלה ,שיח
338
