Page 343 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 343

‫‪Pg: 343 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫רוחות הנושאות בקרבם את המשרתים הקטנים שכילו את תפקידם‪.‬‬
‫כסליל פתיל העולה מהארץ לרקיע‪ ,‬מתרחב בעלייתו‪ ,‬מאסף בחובו‬
‫את הארבה‪ ,‬מוליכו לעבר ים סוף‪ .‬שני הזקנים עומדים לבדם‬
‫במרכז הסופה‪ ,‬באמצע מחול הרוחות העז‪ .‬קול רעש עז נשמע‪,‬‬
‫בתים מתמוטטים‪ ,‬עפים ברוח‪ .‬גגות‪ ,‬כמונפים על ידי יד נעלמת‪,‬‬
‫פותחים את הבתים לרוח העושה רצון קונה‪ .‬חביות מלאות ארבה‬
‫כבוש מתרוממות אל על‪ ,‬עפות לעבר הים‪ .‬סופה המותירה אחריה‬
‫הרס וחורבן‪ ,‬ערים שכל בתיהן חרבים‪ .‬קול צרחות אנשים מתאחד‬
‫בשירת הרוח העזה‪ ,‬החולפת במהירות על כל פני ארץ מצרים‪ .‬שעה‬

                                 ‫קלה נמשכה הרוח‪ ,‬שעת תופת וחורבן‪.‬‬
‫קול הרוח נדם‪ ,‬אנשים זוחלים מתחת להריסות בתיהם‪ ,‬מחפשים‬
‫מסתור מפני הסופה שלא תשוב‪ .‬קול של ילד בוכה‪ ,‬מבקש מזון‪,‬‬
‫פרץ את חומת הדממה‪" .‬לא נשאר כלום‪ ,‬בני היקר‪ ,‬אפילו הארבה‬

  ‫שמלחנו בחביות נעלם"‪ ,‬נשמע קולה המיואש של האם הבוכייה‪.‬‬

‫"לכו עכשיו אל ֹמ ֶשׁה ותגידו לו שאני לא מתכוון לשלוח אף אחד‬
‫מארץ מצרים‪ .‬תבהירו לו שאני לא מפחד‪ ,‬לא ממנו ולא מהאלוקים‬
‫שלו!"‪ ,‬קולו של ַּפ ְר ֹעה הילך אימים על כל באי הבית‪ָ .‬ד ָתן ו ֲא ִבי ָרם‪,‬‬

           ‫שני מלחכי הקערה שבבית ַּפ ְר ֹעה‪ ,‬הביטו במשלחם ברעד‪.‬‬
       ‫"אבל‪ָ ,"...‬ד ָתן ו ֲא ִבי ָרם ניסו להתחמק מהשליחות השנואה‪.‬‬
‫"אין אבל! אתם תגיעו ל ֹמ ֶ ׁשה! או ברגליכם או בתור בשר קצוץ‬
‫המונח בשקים! כדאי לכם להזדרז לפני שאתחרט ששלחתי אתכם"‪,‬‬

                                                           ‫צעק ַּפ ְר ֹעה ברוגז‪.‬‬
                           ‫שני האחים מיהרו לעשות את רצון המלך‪.‬‬

‫‪343‬‬
   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348