Page 342 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 342
Pg: 342 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ָּכלב ענה חלושות" :מי שלא יחליט בלבבו שהוא הולך אחרי
השם ,"...דמעת חמלה נצנצה בזווית עינו" :יהיה דומן לאדמה."...
שקט מתוח השתרר" :מי יודע אם אדם מאמין אם לאו? ,"...שאל
מאן דהו.
"יודע תעלומות לב הוא השם" ,ענה ָּכלב.
ַּפ ְר ֹעה ירד מכיסאו ,ניגש לקדם את פני הבאים" :שלום עליכם ֹמ ֶשׁה
ו ַא ֲהרֹן! אני צריך להתנצל בפניכם על שחטאתי להשם ולכם .איני
יודע מדוע נהגתי כך אך אני מבקש שתקבלו את התנצלותי הכנה,
ואני מבטיח כי אשנה את מעשיי ואשלח אתכם"ַּ .פ ְר ֹעה הביט
למעלה בשני האחים הגבוהים המתבוננים בו בחיוך קל" .אני יודע
שזה אולי לא נשמע כל כך אמיתי ,במיוחד שכבר ביקשתי מכם כמה
פעמים בקשות דומות והבטחתי הבטחות שונות ולא קיימתי אותן
בשלמות ,אך בבקשה מכם ,אני יודע את טוב לבכם וחמלתכם לכן
אני פונה אליכם בבקשה כנה מעומק הלב ,בשם כל העם המצרי ,כי
תרחמו עלינו וכי תעתירו להשם אלוקיכם ויסר מעלי רק את המוות
הזה".
רעש קול הכרסום ממלא את חלל האוויר ,היצורים הקטנים מכלים
כל חלקה טובה ,האדמה חרוכה ,ערומה מכל עשב ,נטולת חיים.
תילי הארבה הנערמים זה על גב זה בניסיון למצוא עוד שורש שלא
נאכל ,נסוגות לצדדים ,מפנות שביל למהלך שני הזקנים היוצאים
מארמון המלך.
ֹמ ֶשׁה נעמד ,נושא ידיו למרומים בתפילה .עיניו עצומות ,שפתיו
ממלמלות שיח שאינו נשמע .הרדיד הלבן המונח על ראשו מתאחד
בזקנו הצח כשלג .שלמתו בוהקת בלבנותה מול הרקיע המושחר
מהשרצים המכסים את השמים והארץ .ידי האיש הזקן מורמות
בתחינה ,רוח קלה החלה נושבת ,מבדרת את שמלתו .קול שריקת
הרוח עולה וגובר ,רוח מערבית חזקה החלה לנשוב ,מעגלי מחול
342
