Page 377 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 377 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"בוודאי‪ ,‬טיפשה שכמותי‪ ,‬שכחתי ממנה לגמרי‪ ,"...‬אמרה ָס ִמי ָרה‬
‫בעת שהתירה את סוגר השרשרת המשובצת אבנים טובות‪" :‬הנה‪,‬‬

‫יקירתי‪ ,‬בבקשה‪ ,"...‬אמרה והגישה את השרשרת ל ִר ְב ָקה‪.‬‬
‫"אם אני לא טועה‪ ,‬היו לשרשרת הזאת גם שני צמידים ועגילים‬
‫תואמים"‪ ,‬אמרה ִר ְב ָקה בחיוך קל‪" :‬אני זוכרת שראיתי אותם בזמן‬
‫שהיה לכם חושך‪ .‬הם נמצאים בקופסא שמתחת לכרית שלך‪ .‬חבל‬

‫לקלקל את השלמות של התכשיט"‪.‬‬
‫ָס ִמי ָרה טפחה על ראשה כאדם שמאוכזב מעצמו על ששכח דבר‬
‫בסיסי‪" :‬אני באמת לא יודעת מה קורה לי?!"‪ ,‬אמרה בעת שנחפזה‬
‫לחדר משכבה‪" :‬כאילו הראש שלי לא מונח במקום! אולי זה בגלל‬
‫שאני מתרגשת כל כך לראות אותך"‪ ,‬אמרה בעת שהגישה את שני‬

‫הצמידים והעגילים התואמים לידיה של ִר ְב ָקה‪.‬‬
‫"מ ּו ְס ָט ָפה!"‪ ,‬קראה בקול לעבר החצר‪" :‬מה קורה עם החמורים?‬
‫אל תעכב את הילדה המתוקה!"‪ָ .‬ס ִמי ָרה פנתה בחיבה ל ִר ְב ָקה‪:‬‬
‫"הוא אף פעם לא ידע לעבוד טוב‪ ,‬אני מקווה שהוא יקשור את‬

‫הכול היטב‪."...‬‬

‫ֹמ ֶשׁה ישב על כרו‪ ,‬פניו נראו בוהקים בהוד זיוום כנגד הנר הדולק‪.‬‬
‫"עוד ארבעה ימים עומד להסתיים שלב ארוך וקשה בתולדות העם‬
‫הקדוש שלנו"‪ ,‬עלתה המחשבה בראשו‪" :‬מאתיים ועשר שנים חלפו‬
‫מהיום שבו ירד יעקב אבינו עם בני ביתו מצרימה‪ .‬ארבע מאות‬
‫שנים חלפו מהולדת יצחק‪ ,‬יותר מחמש מאות שנים מאז אמר השם‬
‫לאברהם‪ :‬כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם‪ .‬מאה‬
‫ארבעים ושמונה שנים חלפו מאז השביע יוסף הצדיק את אחד עשר‬
‫אחיו‪ ,‬שבטי ישראל‪ ,‬להעלות את עצמותיו איתם כאשר יפקוד השם‬
‫את עמו ויעלהו מארץ מצרים‪ .‬את מקום קבורתם של כל השבטים‬

‫אנו יודעים‪ ,‬ואולם היכן הוא מקום קבורתו של יוסף?‪...‬‬
‫חייב אני לגלות את מקום קבורתו‪...‬‬

‫חייבים אנו לקיים את השבועה אשר נשבעו אבותינו‪...‬‬

‫‪377‬‬