Page 380 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 380 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫כאיילה שלוחה החוזה את טורפה נופל בבור ומותירה בחיים‪...‬‬
‫אדם היוצא מעול השעבוד‪...‬‬
‫עם ישראל יוצא ממצרים‪...‬‬

‫ֹמ ֶשׁה חש את ליבו מתרחב בתודה‪ ,‬מרגיש איך כל דמו רץ במהירות‬
‫לעבר ליבו‪ ,‬מתדפק על חדרי לבבו‪ ,‬זורם לכל קצות גופו‪ ,‬אומר‬
‫שירה ורינה‪ ,‬גילה וזמרה‪ ,‬תודה והודאה‪" .‬יוסף בן ישראל"‪ ,‬לוחש‬
‫ֹמ ֶשׁה כלחשו מילות קודש‪" :‬יוסף הצדיק!"‪ ,‬קורא בקול צלול‪,‬‬
‫"הגיעה הזמן לגאולת ישראל! הגיעה העת לצאת ממצרים!"‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה השליך מידו פיסת חרס לתוך המים‪' .‬עלה שור' חקק ֹמ ֶ ׁשה על‬
‫החרס‪ ,‬החרס פגע במים והתחיל שוקע לעבר קרקעית הנהר‪" .‬יוסף!‬
‫יוסף! הגיעה השעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו‪ ,‬אתה זוכר‬
‫שהשבעת את ישראל להעלות עצמותיך עימנו? תן כבוד לאלוקי‬
‫ישראל ואל תעכב את גאולתם‪ .‬בקש מלפני השם בוראך ויעלה‬
‫אותך מהתהומות‪ .‬יוסף! הרי השכינה מעוכבת על ידך‪ ,‬וישראל‬
‫מעוכבים על ידך! אם אתה מודיע את עצמך‪ ,‬מוטב‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הרי‬
‫אנו מנוקים משבועתך"‪ .‬המים החלו לגעוש ולרעוש כקוצפים על‬
‫הניטל מידם‪ .‬קול פעפוע ובעבוע המים החריש אוזניים‪ ,‬קולות‬
‫ציפורים המוטרדות ממנוחתן נשמע מכל עבר‪ .‬חיות השדה הקטנות‬
‫נחבאו מעוצם רעש המים‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה ניצב על שפת המים‪ ,‬חש את טיפות‬
‫המים הניתזות על פניו ובגדיו‪ .‬קול הגעש נדם‪ֹ ,‬מ ֶ ׁשה הביט על ארון‬
‫הזהב הצף על המים‪ .‬ארון העשוי מחמש מאות כיכר זהב ובתוכו‬
‫עצמות יוסף הצדיק‪ֹ .‬מ ֶשׁה הושיט ידו ו ָמ ָשה את ארון הזהב הגדול‪,‬‬
‫נטלו על כתפיו‪ ,‬חש כאילו הארון הענק שנושא על כתפיו‪ ,‬חסר‬

‫משקל יחסית לגודלו הרב‪.‬‬
‫זוג עיניים מסתוריות הביטו מרחוק במחזה‪...‬‬

‫"היום‪ ,‬הוא היום!"‪ ,‬אמר ַא ֲהרֹן בחרדת קודש לקהל הגדול שנאסף‬
‫בפתח ביתו‪ .‬שעת צהרי היום‪ ,‬רוח קלה מנשבת בעצי הפרי‪ ,‬משובבת‬

‫את עליהם‪.‬‬

‫‪380‬‬