Page 383 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 383

‫‪Pg: 383 - 12-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫סגורים הם אחר סורג ובריח‪ ,‬מחכים למכה האחרונה שתבוא‪,‬‬
                                         ‫מקווים שלא יגיע הלילה לעולם‪.‬‬

‫"ילדים! כולם להיכנס מיד הביתה!"‪ ,‬נשים אוספות את ילדיהן‬
‫לתוך הבית‪ ,‬מלבישות אותם במיטב המחלצות שנלקחו מהשכנים‬
‫המצרים‪ .‬הבתים מלאים מפה לפה באנשי הבית‪ .‬ילדים רבים‬

        ‫שאומצו בעת מכת חושך‪ ,‬מסתודדים חסרי ביטחון במקצת‪.‬‬
‫אבי המשפחה המורחבת מסתכל על בני משפחתו‪" :‬יקיריי‬
‫האהובים! הלילה אנו עומדים לאכול את קורבן הפסח‪ .‬עלינו‬
‫לאכול מבשר הקורבן שאותו אכניס עוד מעט הביתה‪ .‬עלינו לאכול‬
‫עימו מהמצות אשר אימא אפתה‪ ,‬וכן מרורים‪ .‬אסור לאף אחד‬
‫מאיתנו לצאת מהבית הלילה‪ .‬כולנו נהיה ביחד כאן הלילה"‪ .‬האב‬
‫התבונן בפנים הקטנות המביטות בו בפחד‪" ,‬אבא‪ ,‬מתי נוכל לצאת‬

                                  ‫מהבית?"‪ ,‬שאל אחד הילדים הקטנים‪.‬‬
         ‫"מחר בבוקר‪ ,‬חמוד‪ ,‬מחר בבוקר נצא"‪ ,‬אמר האב בחיוך‪.‬‬
‫האב ובנו הגדול יצאו מפתח הבית‪ ,‬רגעים ספורים חלפו והם שבו‬
        ‫עם הטלה הגדול הצלוי בשלמותו על שיפוד עץ רימון חלק‪.‬‬
‫"חמודים‪ ,‬יש מספיק לכולם‪ .‬אני מבקש‪ ,‬כל מי שיקבל חתיכת‬
‫בשר שיש עצם בתוכה‪ ,‬לא ישבור את העצם בשום אופן‪ .‬את כל‬
‫העצמות אנחנו נאסוף‪ ,‬ומחר נוציא אותן מהבית‪ .‬ואני ממש מבקש‬
‫לא להשאיר שום חתיכת בשר‪ ,‬את כל החתיכות שאתם מקבלים‪,‬‬
‫לאכול עד גומרן"‪ .‬האב הביט בחיוך בילדים המשתוקקים לאכול‬
‫מהבשר המעלה את ניחוחו‪" :‬עוד דבר קטן‪ ,‬לא לשכוח לאכול‬
‫מהמרור‪ .‬אני יודע שהמרור הוא לא כל כך טעים‪ ,‬אבל צריך לזכור‬
‫איך עד לא מזמן היו המצרים ממררים את חיינו בעבודה קשה‪,‬‬

                                                          ‫בחומר ובלבנים"‪.‬‬
‫הלילה ירד‪ ,‬בני המשפחה כילו את אכילת הבשר‪ ,‬המצות‬
‫והמרורים‪ .‬אבי המשפחה יושב כמוכן לצאת למסע‪ ,‬נעליו ברגליו‪,‬‬
‫מותניו חגורים ומקלו בידו‪ .‬בני המשפחה שרים ומזמרים בשמחה‪.‬‬

‫‪383‬‬
   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388