Page 381 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 381

‫‪Pg: 381 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"אדוני‪ ,‬רבים מהעם עדיין לא מלו את עצמם"‪ ,‬לחש ה ֹו ֵׁש ַע ל ַא ֲהרֹן‪.‬‬
‫ַא ֲהרֹן נראה מוטרד‪" ,‬כל ערל לא יאכל בו"‪ ,‬נאמר בציווי השם‪.‬‬

                              ‫ַא ֲהרֹן נכנס לתוך ביתו להתייעץ עם ֹמ ֶשׁה‪.‬‬
‫דקות ספורות חלפו‪ֹ ,‬מ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן יצאו מפתח הבית‪ַ .‬א ֲהרֹן משך‬
‫בידו את הטלה הקטן שהוכן בשביל המשפחה לשם קורבן הפסח‪.‬‬
‫ַא ֲהרֹן חייך את חיוכו שובה הנפשות לעם המחכים לדברו‪" :‬אחיי!‬
‫שעת הקרבת הקורבן הגיעה‪ .‬אדוננו ֹמ ֶשׁה ישחט ראשון את קורבן‬
‫משפחתנו ולאחר מכן תלכו איש לביתו לשחוט את הקורבנות‪,‬‬
‫אדוננו ֹמ ֶשׁה יאמר לכל חלק מהעם מתי תורו לשחוט את קורבנו‪ .‬אל‬
‫נא תשכחו‪ ,‬כל ערל לא יאכל בו‪ ,‬ערל שיאכל מקורבן הפסח‪ ,‬ימות!‬

              ‫לכן‪ ,‬כל מי שלא מל יצטרך לוותר על אכילת הקורבן"‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה ניגש אל השה‪ ,‬הוציא את המאכלת מקפלי גלימתו‪ ,‬מסתירה‬
‫מעיני השה הצעיר‪ .‬פיו ממלמל תפילה‪ ,‬עיניו חדורות בחרדת‬
‫קודש‪" .‬קורבן להשם‪ ,"....‬עולה המחשבה בליבו‪" :‬מאז הקורבן‬
‫האחרון שהקריב יעקב אבינו לפני רדתו לארץ מצרים‪ ,‬לא הוקרב‬
‫קורבן להשם‪ ,‬ועתה‪ ,‬כל משפחה מבני ישראל יקריבו קורבן על מנת‬
‫להתקרב לאבינו שבשמים‪ ."...‬ידיו הונחו על ראש השה הצעיר‪,‬‬
‫סומכות עליו‪ ,‬מכופפות ראשו כלפי השכינה‪ַ .‬א ֲהרֹן השכיב את‬
‫השה‪ ,‬עיני השה נראו צוהלות ומבריקות כמבין את עוצם המעמד‪,‬‬
‫שמח על חלקו להיות חלק מקדושת ישראל וגאולתם‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה שחט‬
‫את השה‪ַ ,‬א ֲהרֹן קיבל את דמו בכלי הכסף שהוכן מבעוד יום לשם‬
‫כך‪ .‬השה הקטן הופשט בזריזות מעורו ובשרו‪ ,‬הושם על אסכלת‬
‫הגחלים המוכנה‪ .‬ענן עשן גבוה באופן פלאי היתמר לרקיע‪ ,‬נושא‬
‫בחובו ריח ניחוח משכר‪ .‬רגעים ספורים חלפו ואנשים מכל קצות‬

                                            ‫האזור הגיעו כאחוזי בולמוס‪.‬‬
            ‫"אנא‪ ,‬תן לנו לטעום מבשר הפסח"‪ ,‬התחננו אל ַא ֲהרֹן‪.‬‬
‫"הן אמרנו לכם‪ :‬כל ערל לא יאכל בו‪ ,"...‬אמר ַא ֲהרֹן בחיוך‬

                                                   ‫מפייס‪" :‬בידכם הדבר"‪.‬‬

‫‪381‬‬
   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386