Page 618 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 618
Pg: 618 - 20-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
הסחורה הזאת אי אפשר למכור לשני אנשים יחד" ,הזקנה גיחכה,
חושפת בצחוקה את שיניה הרקובות.
"תיכנס אתה ,אני אסתובב בינתיים" ,אמר האיש לחברו ונפרד
ממנו בשלום.
האיש נכנס לאוהל האפל ,שני נרות קטנים ריצדו בחלל האוהל,
מטילים צללים דקים על יריעות האוהל המעובות .במרכז האוהל
ישבה אישה צעירה שקמה במהירות לקדם את פני הנכנס לתחומה.
בגדיה מגלים יותר מאשר מכסים ,שערה הבהיר פזור ,פניה וקולה
מביעים זימה .האיש התיישב במצוות האישה ,קולה המפתה הכריח
אותו לשתות מיינה" .רק תעשה צרכיך לפני אלוהיי" ,אמרה האישה,
"ולאחר מכן ,תוכל לעשות בי ככל העולה על נפשך."...
"אבל ישראל אני ,"...אמר האיש כמתחנן על נפשו ,עיניו נעוצות
בעומדת כנגדו.
"וכי מה ביקשתי? רק עשה צרכיך לפני הפסל ותוכל לעשות בי
ככל אשר תחפוץ."...
הזמן חלף והאיש יצא מהאוהל ,מסדר את בגדיו ,פניו נפולות
קמעה ,ידיו מחזיקות שלל בגדי פשתן ,מחווה לחברו להיכנס אל
תוך האוהל פנימה ,מחכה לראות מה יעשה חברו .הזמן נקף והחבר
יצא כשידיו עמוסות שלל בגדים ועל פניו חיוך רחב" .אני אומר לך,
אחי ,מעולם לא הייתה לי קנייה מהנה כמו היום .נראה לי שאני הולך
לבדוק עוד כמה אוהלים ,אולי יש בתוכם גם כן סחורה מדהימה
כמו הסחורה שיש בתוך האוהל הזה" ,החבר הביט בפניו הנפולות
של חברו" :תפסיק להיות כל כך רציני ,תיהנה קצת מהחיים .לצערי,
נראה שעוד מעט ניכנס לארץ ,ושם לא נוכל לבלות כמו כאן".
"אבל ...נראה לי שאסור ,"...גמגם החבר.
"מה אסור?! איזו בעיה יש בזה?! הכול בסדר גמור!".
"עד כמה שאני זוכרֹ ,מ ֶ ׁשה אמר שאסור להיות עם אישה נוכרית",
ניסה החבר להעמיד את דברו.
618
