Page 621 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 621

‫‪Pg: 621 - 20-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫ֹמ ֶ ׁשה יצא את האוהל לנוכח הקריאה החצופה‪ ,‬ליבו מבשר רעות‪.‬‬
‫לעיניו נגלה ראש בית אב לשמעוני‪ ,‬שלומיאל בן צורישדי‪ ,‬האוחז‬

                                         ‫בבלוריתה של אישה גויה בפניו‪.‬‬
‫"תגיד לי‪ ,‬בן ַע ְמ ָרם"‪ ,‬קרא שלומיאל בקול מתגרה‪" :‬האם אישה‬

                                                ‫זו מותרת או אסורה לי?"‪.‬‬
                       ‫"אסורה!"‪ ,‬אמר ֹמ ֶשׁה בזעזוע עטוף בפליאה‪.‬‬
‫האיש צחק בקול ארסי‪" :‬אם כן‪ִ ,‬צ ּפ ֹו ָרה בת ִי ְתר ֹו‪ ,‬מי התיר ּה‬

                                                                     ‫לך???"‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה נאלם דומייה‪ ,‬יודע כי לא יוכל להסביר לאיש שטוף הזימה‬
‫את ההבדל‪ ,‬מודע לכך כי אף אם ינסה להבהיר לאיש המשוגע‬
‫מתאוותו את ההבדל בין ִצ ּפ ֹו ָרה שהתגיירה מתוך אהבה לבורא‬
‫ורצון להידבק בו‪ ,‬לבין האישה שכל תשוקתה להכשיל את עם‬
‫ישראל במעשים אסורים‪ ,‬ואת ההבדל הגדול שבין מעשים שנעשו‬
‫לפני מתן תורה לבין מעשים שנעשים לאחר מתן תורה‪ ,‬לא יקשיב‬

                                  ‫לו האיש החושק ללכת בדרך תאוותו‪.‬‬
‫ִז ְמ ִרי צחק בקול גדול לנוכח שתיקתו של ֹמ ֶשׁה‪ֹ .‬מ ֶשׁה הלום‪,‬‬
‫מסתיר פניו‪ ,‬בורח אל תוך בית המדרש‪ ,‬מסיר עיניו מלראות כיצד‬
‫מושך ִז ְמ ִרי את האישה אל תוך הקובה ‪ -‬אוהל קטן שנטעו חברי‬
‫ִז ְמ ִרי לראש שבטם כדי שיעשה איסור עם האישה המדיינית‪ ,‬מצפים‬

                                ‫בכיליון עיניים לעשות אף הם כמעשהו‪.‬‬
‫אנשים רבים צוחקים בתאווה‪ ,‬ולעומתם‪ ,‬אחרים הבוכים על‬

                             ‫הנבלה הנעשית בסמיכות למקום השכינה‪.‬‬

‫אוהל בית המדרש הוסט בקול‪" ,‬אדוני ֹמ ֶ ׁשה!"‪ ,‬נשמע קול מזועזע‬
‫של גבר צעיר‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה הרים את עיניו שטופות הדמע וראה לפניו את‬
‫ִּפי ְנ ָחס בן ֶא ְל ָע ָזר בן ַא ֲהרֹן הכוהן‪ִּ .‬פי ְנ ָחס נכנס בהכנעה‪ ,‬נעמד מול‬
‫אחי סבו‪" :‬אחי אבי אבא"‪ ,‬אמר בקול חנוק אך תקיף‪" :‬האם לא כך‬

                  ‫לימדת אותי‪' :‬הבועל ארמית‪ ,‬קנאים פוגעים בו'?"‪.‬‬

‫‪621‬‬
   616   617   618   619   620   621   622   623   624   625   626