Page 623 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 623

‫‪Pg: 623 - 20-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫המעשה‪ ,‬תיפרץ הפרצה יותר‪ ,‬והמתנגדים למעשה יצטרכו להודות‬
                         ‫כי הדבר מותר‪" :‬היכנס חביבי‪ ,‬תעשה חיים"‪.‬‬

‫ִּפי ְנ ָחס נכנס אל תוך הקובה‪ ,‬עיניו מסרבות לראות את המעל‪,‬‬
‫ידו מוציאה את ראש הרומח‪ ,‬מחברת אותו אל המטה‪ִ .‬ז ְמ ִרי וכוזבי‬
‫העסוקים במעשם אינם מבחינים בגבר הנכנס אל הקובה‪ִּ .‬פי ְנ ָחס‬
‫מתקרב אל ִז ְמ ִרי וכוזבי המלופפים זה בזו‪ ,‬ידו אחוזת הרומח מכה‬
‫בכוח בגופו של ִז ְמ ִרי‪ ,‬הרומח ננעץ בזכרותו‪ ,‬פולח את גופו וחודר‬
‫לגופה של כוזבי אל תוך נקבותה‪ .‬קול אנקת פליאה נשמע מפי שני‬
‫החוטאים‪ ,‬ידו החלשה של ִּפי ְנ ָחס האוחזת ברומח מורמת אל על‪,‬‬
‫גופות שני האנשים המפרפרים מתנוססים מעל ראשו‪ .‬באורח נס‪,‬‬
‫עדיין נמצא ִז ְמ ִרי ממעל האישה הלפותה בו‪ .‬פתח האוהל‪ִּ .‬פי ְנ ָחס‬
‫יודע כי אלפים מחברי ִז ְמ ִרי ניצבים בפתח וכי יינקמו הם ממנו‪,‬‬
‫ואולם לא חש הוא על הדבר‪ִּ .‬פי ְנ ָחס מתקרב אל הפתח הנמוך‪,‬‬
‫באורח פלא‪ ,‬הפתח מתרומם אל מעל ראשו ומעל הגופות הנמצאות‬
‫במעלה מוט העץ שאיננו נשבר מכובד האנשים‪ ,‬דם לא ניגר‬
‫מהגופות המפרפרים על בגדיו של ִּפי ְנ ָחס‪ִּ .‬פי ְנ ָחס יוצא מהאוהל‪,‬‬
‫אנשים הרוצים לפגוע בו מוטחים בידי יד נעלמת על הקרקע‪ ,‬נופחים‬
‫את נשמתם‪ִּ .‬פי ְנ ָחס מהלך לאורך ורוחב המחנה במשך שעות‪ ,‬מראה‬
‫לכולם את עונשם של החוטאים בבת אל נכר‪ ,‬ידו הצנומה מונפת‬
‫מעל ראשו ללא לאות‪ .‬עיניו דומעות מצער על שהיה צריך לשלוח‬
‫ידו באיש מאנשי ישראל‪ ,‬קולות שבר ונהי נשמעות באוזניו בעת‬
‫מהלכו‪ ,‬אלפי גופות אנשים חוטאים נראות בקרב המחנה‪ִּ .‬פי ְנ ָחס‬
‫עוצר את הילוכו אל מול אוהל מועד‪ ,‬ידו המונפת מונחתת מטה‪,‬‬
‫מטילה את שתי הגופות המפרפרות על הארץ‪" .‬ריבונו של עולם"‪,‬‬
‫אמר ִּפי ְנ ָחס בבכייה‪" :‬האם בשביל אלה ימותו עשרים וארבעה אלף‬

                                                          ‫איש מישראל?!"‪.‬‬
‫המגפה נעצרה‪ ,‬אנשים מקברים את מתיהם‪ ,‬מבכים על הנעשה‬

                                                               ‫בקרב המחנה‪.‬‬

‫‪623‬‬
   618   619   620   621   622   623   624   625   626   627   628