Page 230 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 230

‫כור לעצמה כמי שניהלה באופן בלעדי את המו"מ דומה מבחינות רבות לאולטימטום ולכן אינה עומדת במבחן קיום‬
                  ‫חובת ההגינות המוטל על בעל השליטה‪ .‬ראה לעניין זה חמדני וחנס‪" ,‬הגינות מלאה?"‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬

‫קבלת הטבה נפרדת על ידי בעלת השליטה‪ ,‬במסגרת הסכם מיזוג‪ ,‬נוגדת באופן מפורש את עקרון השוויון‬
                                                                                     ‫אשר חל בעסקאות מיזוג‪.‬‬

‫מבהירה חביב סגל‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,520‬כי "‪...‬עולה שעקרון השוויון זוכה לתחולה פורמאלית בעסקאות‬
‫המיזוג‪ :‬מכלול בעלי המניות המשתתפים בעסקה‪ ,‬כאשר כולם זכאים לקבל תמורה שוויונית כנגד מניותיהם‪ .‬בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬כאשר מבקשים קברניטי העסקה ליזום עסקה לא שוויונית‪ ,‬אליהם לבחור במסלול רכישה אחר )כגון‪ ,‬רכישת‬
‫השליטה המרוכזת("‪ .‬ואכן‪ ,‬למרות שהמשיבות בחרו במסלול של עסקת מיזוג‪ ,‬הרי שהטענה אותה הן מעלות‬
‫כמצדיקה את הפרת עקרון השוויון במקרה הנוכחי על מנת לתמוך בטענת הגינות העסקה היא הטענה בדבר פרמיית‬

                                  ‫השליטה — טענה לגיטימית במסלול רכישה אחר‪ ,‬כגון מכירת שליטה מרוכזת‪.‬‬

‫בהקשר זה יש להתייחס‪ ,‬במאמר מוסגר‪ ,‬לטענת המבקש בתשובתו‪ ,‬על פיה מגיע לכור שכר כלשהו כמתווך‪.‬‬
‫בהנחה כי עסקת המיזוג בכללותה עמדה במבחן ההגינות והשוויון‪ ,‬יש בהחלט מקום לבחינת שאלת התגמול הראוי‬
‫אותו יש להעניק למי שיזם‪ ,‬תכנן והביא לידי ביצוע עסקת מיזוג המטיבה עם כל בעלי המניות לציבור‪ .‬תגמול מעין‬
‫זה‪ ,‬בגדר "דמי ייזום ראויים"‪ ,‬יש בו כדי לתרום לביצוען עסקאות יעילות‪ .‬כאשר מדובר בבעל שליטה‪ ,‬הדיון בשאלת‬
‫התגמול יתקיים בכפוף לכל המבחנים הקבועים בחוק החברות באשר לעסקה עם בעל עניין‪ .‬זאת באופן עצמאי ונפרד‬
‫לחלוטין‪ ,‬ללא כריכה בדרך כלשהי בעצם עסקת המיזוג העומדת לאישור בפני האסיפה הכללית‪ .‬אולם‪ ,‬השאלה עצמה‬

                                                                                   ‫אינה חלק מנשוא ההחלטה‪.‬‬

‫כדי לחזור ולהתייחס לטענת פרמיית השליטה יש לזכור את המבנה ההסכמי של העסקה ולבחון מה מהותה‬
‫של אותה תמורה עודפת על פי ההטבה הכלולה בהסכם הלוואה‪ .‬מהדיווחים המידיים אשר נמסרו לבורסה ולרשות‬
‫לניירות ערך על ידי כור עולה בבירור כי במסגרת עסקת המיזוג ירכשו אחזקות הציבור בחברה והחברה תהפוך לחברה‬
‫פרטית‪ .‬לאחר השלמת העסקה תחזיק החברה הסינית במלוא מניות הציבור )‪ (53%‬בחברה וכן ב‪ 7%-‬נוספים ממניות‬

                                                                                   ‫החברה אשר יירכשו מכור‪.‬‬

‫אין למבקש טענה לגופו של המחיר למניה אשר נקבע על פי הסכם המיזוג‪ ,‬לגביו אין מחלוקת כי הוא גבוה‬
‫בשיעור של ‪ 54%‬משער המניה הממוצע )במונחים דולרים( בחודש שקדם לדיווח המידי הראשון בקשר עם העסקה‪.‬‬
‫התמורה הנוספת נובעת מהסכם ההלוואה בין כור לחברה הסינית‪ ,‬על פיו בנוסף וכחלק מהעסקה תעמיד החברה‬
‫הסינית לכור הלוואה לתקופה של ‪ 7‬שנים בסך ‪ 960‬מיליון דולר‪ ,‬אשר תובטח במניות כור בחברה בלבד ותהיה ניתנת‬

                                                                     ‫לפירעון במזומן או באמצעות מניות אלה‪.‬‬

‫מקובלת עליי לחלוטין עמדת המשיבות‪ ,‬כי יש לראות בכל מרכיבי העסקה כמכלול אחד ואין מקום להפריד‬
‫ביניהם‪ .‬אולם התוצאה של קבלת עמדה זו היא המסקנה על פיה יש לראות בשווי הכלכלי של ההטבה לכור בגין‬

                          ‫‪  226‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235