Page 244 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 244

‫)"‪ ("duty of care‬בניהול משא ומתן למחיר הוגן; ה( הצבעת בעלי מניות מיעוט מבוססת על מידע מלא )"‪("informed‬‬
                                                                      ‫ו‪ ;-‬ו( אין כפייה על בעלי מניות המיעוט‪.‬‬

‫‪ .30‬הצדדים להליך דנן טוענים כי לו היה ההליך מתנהל עד תום היה על בית המשפט להחיל על העסקה‬
‫את כלל שיקול הדעת העסקי לאור הלכת ‪ .MFW‬נראה שבגישה זו החזיק בית המשפט גם בת"צ )כלכלית ת"א(‬
‫‪ 43859-08-13‬סגל‪-‬לוי ייזום ונכסים בע"מ נ' כור תעשיות בע"מ )‪ ,(9.1.2014‬שם דן בית המשפט )כב' השופטת ר'‬
‫רונן( בבקשה לאישור הסכם פשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות אשר עסקה אף היא בעסקת מיזוג משולש הופכי‬
‫במסגרתה ירכשו מניות בעלי המניות מהציבור על ידי בעלת השליטה‪ ,‬אף שם הפנו המשיבים לפסק הדין בעניין‬

                                                 ‫‪ MFW‬ובהקשר זה צוין שם )פסקה ‪] (42‬ההדגשות שלי‪ ,‬ח‪.‬כ‪:[.‬‬

          ‫"הקושי העיקרי שבפניו הייתה ניצבת המבקשת‪ ,‬לו הייתה הבקשה נדונה לגופה‪ ,‬נובע מטענת‬
          ‫המשיבות לפיהן בית־המשפט כלל לא היה צריך להידרש לשאלה האם השווי נושא הסכם‬
          ‫המיזוג היה שווי הוגן‪ ,‬וזאת לאור האופן בו גובש הסכם המיזוג‪ .‬לטענת המשיבות‪ ,‬מדובר‬
          ‫בהסכם שקדם לו משא־ומתן אמיתי בין ועדות בלתי תלויות מטעמן של כור ודסק"ש‪ ,‬שהתייעצו‬
          ‫במומחים בלתי תלויים‪ .‬הסכם זה אף אושר לאחר מכן ברוב מוחץ של האספה הכללית של כור‪.‬‬
          ‫בכלל זה אושר ההסכם ברוב של ‪ 99%‬מקרב בעלי־המניות של כור שאינם בעלי עניין אישי‬
          ‫בעסקת המיזוג )‪ (...‬לו היו מתקבלות טענות המשיבות בהקשר זה‪ ,‬יתכן שבית־המשפט היה‬
          ‫נמנע לחלוטין מלבחון את שאלת השווי ההוגן של כור ובכלל זה את שוויו של רכיב האופציה‬
          ‫של מכתשים אגן‪ ,‬והיה מאשר את הסכם המיזוג מאחר שהפרוצדורה שהובילה להתקשרות בו‬

                                             ‫הייתה פרוצדורה תקינה‪ ,‬שהבטיחה את זכויות הצדדים"‪.‬‬

‫בהמשך מסכמת השופטת רונן )פסקה ‪ (47‬כי בית המשפט נדרש לבחון במקרה האמור האם הליך המשא‬
‫ומתן לקראת העסקה על ידי הוועדה המיוחדת היה הוגן ואמיתי‪ ,‬וכי ככל שאכן התקיים הליך אמיתי שכזה והתקבל‬
‫אישור בעלי המניות מהמיעוט לעסקה – שהינה למעשה ה"הגנה הכפולה" אליה מתייחס בית המשפט העליון בעניין‬

                        ‫‪ – MFW‬הרי שבית המשפט לא נדרש לבחון את הוגנות העסקה‪ ,‬היינו את הוגנות המחיר‪:‬‬

          ‫"לו היה מתקיים דיון בבקשה‪ ,‬הדגש בה היה קיים אם כן בהתייחס לשאלה האם לאור מכלול‬
          ‫המסמכים ויתר הראיות בהקשר זה‪ ,‬ניתן אכן לקבוע כי התקיים הליך אמיתי של משא־ומתן‪,‬‬
          ‫שדי בו – בצירוף אישור האספה הכללית של כור – כדי להביא למסקנה כי תנאי הסכם המיזוג‬
          ‫הם הוגנים‪ ,‬בלא לבחון את השווי ה'אמיתי' של מניות כור שנרכשו מהציבור במסגרת עסקת‬

                                                                                          ‫המיזוג"‪.‬‬

‫עמדה דומה הובעה על ידי כב' השופטת מיכל אגמון‪-‬גונן במאמרה "הטוב )בעלי מניות המיעוט(?! הרע‬
‫)בעלי מניות השליטה(?! ובית המשפט – התערבות בתי המשפט בעסקאות בעלי עניין שעברו את הליכי האישור‬
‫בחברה" ספר יוסף גרוס – מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי ‪) 68 ,47‬אהרן ברק‪ ,‬יצחק זמיר ודוד ליבאי עורכים‪,‬‬
‫‪ ,(2015‬לפיה יש לצמצם את התערבות בתי המשפט בבחינת עסקאות אשר עברו את האישורים הנדרשים לפי חוק‬

                                                                                                    ‫החברות‪:‬‬

          ‫"על בתי המשפט בארץ ללכת בעקבות המגמה המסתמנת בבית המשפט בדלוור בפסקי הדין‬
          ‫בעניין ‪ MFW shareholders‬ו‪ ,SEPTA v. Volgenau-‬שלפיה כאשר עסקה עם בעל‬
          ‫השליטה מאושרת על ידי ועדה בלתי תלויה של הדירקטוריון‪ ,‬המנהלת משא ומתן על תנאי‬

                          ‫‪  240‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249