Page 246 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא

‫‪ .32‬השאלה מה הוא סטנדרט הביקורת השיפוטית אשר יש להחיל על אישור עסקת מיזוג במסגרתה‬
‫רוכש בעל השליטה את החזקות הציבור והאם יש להחיל בדין הישראלי את הלכת ‪ MFW‬היא שאלה כבדת משקל‪,‬‬

‫ולצורך הכרעה בבקשה לאישור הסכם פשרה דנן אינני נדרש להכריע בה או לקבוע מסמרות בעניין‪.‬‬
‫לאחר שבחנתי את הסכם הפשרה הגעתי למסקנה כי מדובר בהסכם ראוי‪ ,‬הוגן וסביר אשר יש לאשרו‪ ,‬הן‬
‫לאחר שבחנתי‪ ,‬על פניו‪ ,‬את נאותות ההליך בו אושרה עסקת המיזוג והן לאחר שבחנתי את הפיצוי עליו הוסכם‬

‫במסגרת הסכם הפשרה לעומת המחלוקת בין הצדדים ביחס לתמורת המיזוג הראויה‪ ,‬הכל כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫מעבר לנדרש אציין כי עת מדובר בעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה‪ ,‬קל וחומר בעסקה‬
‫אשר הינה מהותית ביותר בחייה של החברה וגורלית לבעלי מניותיה בה הופכת החברה לפרטית‪ ,‬מקבל אני את עמדתם‬
‫של המלומדים חמדני וחנס לפיה על בית המשפט לבחון בדקדקנות יתרה את נאותות ההליך בו אושרה העסקה‪ .‬ודוק‪,‬‬
‫אין בבחינה זו של נאותות ההליך או במסקנה כי אכן התקיים "מנגנון מדמה שוק" כדי לחסום באופן גורף ואפריורי‬
‫את אפשרות בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית על הגינות העסקה גופה‪ .‬כפי שאף מציינים חמדני וחנס במאמרם‪,‬‬
‫יתכנו מקרים בהם הגינות העסקה תוטל בספק גם ככל שהליך האישור היה נאות ועמד בדרישות הדין והפסיקה‪ ,‬וכיצד‬
‫יבחן בית המשפט האם "עולה ספק" לגבי הגינות תנאי העסקה אם לאו ללא בחינת הגינות העסקה גופה? כך או כך‪,‬‬
‫בית המשפט אינו יכול להימנע ממלאכת בחינת תנאי העסקה והגינותם ולו באופן כזה אשר יאפשר לו לקבוע האם על‬

‫פני הדברים ישנה אפשרות סבירה לפגם בהגינות תנאי העסקה‪.‬‬

‫***‬

‫‪ 242‬‬