Page 251 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 251
בלבד כי אם תנאי מוקדם שבלעדיו אין תוקף לעסקה .סעיף )280א( לחוק החברות קובע בהקשר זה מפורשות כי
"לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה כאמור בסעיף (4)270ו4)-א( עם בעל שליטה בה לא יהיה
תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה או בעל השליטה ,אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע בפרק זה"...
)ההדגשה היא שלי ,ר.ר - .יצוין כי כל ההדגשות בפסק-דין זה להלן הן שלי ,אלא אם נאמר אחרת(.
עם השנים תוקן חוק החברות מספר פעמים והדרישות לאישור עסקאות בעלי עניין הוחמרו .כך ,במסגרת
תיקון מס' 16לחוק החברות )שנכנס לתוקפו בשנת (2011הוקשחו התנאים לאישור עסקאות בעלי עניין ,ובפרט
הוחמרה הדרישה לאשר את עסקאות בעלי העניין באמצעות "רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי
באישור העסקה" .זאת ,להבדיל משליש מבעלי-המניות ,כפי שקבע החוק בנוסחו הקודם )ר' סעיף )275א()) (3א(
לחוק(.
הפרוצדורה של האישור המשולש נועדה לוודא כי עסקאות בעלי עניין יאושרו על-ידי אורגנים שאינם תלויים
בבעל השליטה – ועדת הביקורת ובעיקר בעלי-מניות המיעוט – שהאינטרס שלהם הוא לחסום מהלכים שאינם
משרתים את טובת החברה או את טובתם שלהם )קרי ,של בעלי-מניות המיעוט(.
בנוסף ,במסגרת תיקון מס' 22לחוק החברות )שנחקק כחלק מהחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות,
התשע"ד (2013-נקבעה חובה לקיים הליך תחרותי או "הליכים אחרים" בפיקוח ועדת הביקורת בטרם התקשרות
בעסקת בעלי עניין ,והכל בהתאם לסוג העסקה.
.23העובדה שעסקה בניגוד עניינים אושרה כדין בהתאם לדרישות החוק אינה מקנה לה "הגנה אוטומטית" .זאת
מאחר שבעסקה כזו קיים חשש מובנה מפני מצב בו תנאי העסקה ייקבעו במשא-ומתן בין בעל השליטה לבין החברה
בשליטתו ,אשר תוצאותיו יובאו לאישור המיעוט כהצעה שניתן רק לאשרה או לדחות אותה ,אך לא לשאת-ולתת על
תנאיה )ור' ת"צ )כלכלית( 26809-01-11כהנא נ' מכתשים אגן] ,פורסם בנבו[ בעמ' 21לפסק-דינה של השופטת ד'
קרת-מאיר )) (13.6.2011להלן" :עניין מכתשים אגן"(; אסף חמדני ושרון חנס "הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת
השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים" משפטים מז ) (2018) 772 ,761להלן" :חמדני וחנס – הגינות מלאה!"((.
יחד עם זאת ,אישור הרוב מקרב בעלי-מניות המיעוט אינו חסר חשיבות .אישור כזה מעיד על כך שרוב מקרב
בעלי-המניות בחברה שאין להם עניין אישי בעסקה היו סבורים כי תנאי העסקה הם סבירים ,שאלמלא כן ,חזקה עליהם
כי לא היו מאשרים את העסקה .במילים אחרות -ההנחה היא כי מחד גיסא ,בפני המיעוט אכן מונחת עסקה אחת
שבעלי-המניות אינם יכולים לשאת-ולתת על תנאיה; וכי מאידך גיסא ,הם אינם חייבים לאשר את העסקה ,וחזקה
עליהם שלא יעשו כן אם יהיו סבורים כי תנאי העסקה הם גרועים ,ואינם עומדים ולו ברף המינימלי של הוגנות וסבירות.
בהתאם ,כאמור ,אני סבורה כי כאשר העסקה מאושרת על-ידי רוב מקרב בעלי-מניות המיעוט ,הנטל להוכיח כי העסקה
איננה הוגנת מוטל על המבקש.
המסקנה האמורה עולה גם מעמדתו של השופט י' עמית בע"א 7735/14ורדניקוב נ' אלוביץ ]פורסם בנבו[
)) (28.12.2016להלן" :עניין ורדניקוב"( ,שם נקבע על-ידיו כי:
247
