Page 69 - ortal

‫זכרונות שעולים לסבתא מילדותה‪:‬‬
‫"את הבגדים גיהצנו על מגהץ גחלים‪ .‬פעם בשבוע היתה כובסת גויה שלוקחת את הבגדים לכיבוס בנהר‪ .‬את הארוחות אכלנו על שטיחים‬
‫כאשר באמצע פרוסה מפה‪ .‬המאכלים הפרסיים היו מאוד מגוונים‪ ,‬והמאכל העיקרי היה אורז‪ .‬לכל משפחה היתה בחצר באר והתפקיד שלי‬
‫היה לשאוב מים מהבאר (מים מלוחים) לשימוש יום יומי‪ .‬מים אלו לא היו ראויים לשתייה ואת מי השתייה נאלצנו לקנות מסוחר שהביא מים‬

‫לביתנו בכדי חרס‪ .‬פעם‪ ,‬פעמיים בשבוע נהגנו ללכת להתרחץ בבית ובקיץ יכולנו להתרחץ בבריכה שבחצר הבית‪.‬‬

‫
‬

‫שכונת עיד‪-‬גאה הייתה בנויה מסמטאות צרות ולאורך הסמטאות בתי היהודים‪ .‬בכל בית גרו מספר משפחות‪ .‬המבנים נשקו את הסימטאות‬
‫והחצרות היו פנימיות‪ .‬המבנים היו בד"כ בני שתי קומות עם מרתף‪ .‬למבנים היו גגות מטיט בשני מפלסים‪ .‬מפלס תחתון מעל חדרי מחסן‬

‫ומפלס עליון מעל הבתים‪ .‬מפלסים אלה שימשו בערבי הקיץ החמים כמקום מפגש ובלילה כמקום שינה‪ .‬כל החצרות היו מקושרות בפתח צר‬
‫ובנוסף היה מעבר גם בין הגגות‪.‬‬
‫זכרון מרחוב במשהד‪:‬‬

‫רחוב סר‪-‬חייטה היה מרכז הקניות של היהודים בעיד‪-‬גאה וסמטה (דאלון) שלנו התחיל בקצהו‪ .‬בסר‪-‬חייטה ניתן היה לרכוש את רוב צורכי‬
‫הקהילה מסוחרים יהודיים – ירקות ופירות‪ ,‬מוצרי מכולת ומאפה‪ ,‬מכשירי כתיבה ובדים וכן תירס קלוי‪ ,‬גלידה ותותים‪ ,‬לשם היו הולכים רק‬
‫הגברים ולא הנשים‪.‬‬
‫בצד אחד של הרחוב הייתה חצר הקצבים‪ .‬בחצר הקצבים השתכנו השומרים ששימשו לנו כ"גוי של שבת" בימי שבת וחג‪ .‬סר‪-‬חייטה היה‬
‫מרוצף באבנים ולא הייתה בו תנועת כלי רכב – כעין מדרחוב‪.‬‬

‫
‬

‫חוויות מאותם הימים‪:‬‬
‫לכל משפחה היו כמה תרנגולים‪ .‬לעיתים התרנגולים היו בורחים מחצר אחת לחצר אחרת‪ .‬מחזה שהשכנים נכנסים ויוצאים מחצר אחת‬

‫לחצר אחרת בחפשם אחר התרנגולת האבודה היה שכיח באותם הימים‪.‬‬
‫חוויה נוספת היא חתונה בקהילה‪ ,‬החתונות נחגגו בחצרות הבתים‪ ,‬היו מאירים את החצר בנורות צבעוניות‪ .‬ביום החתונה ערכו במקביל בחצר‬
‫של הכלה ובחצר החתן‪ .‬בחצר אחת חוגגים הגברים ובחצר אחרת הנשים‪ .‬כל החצרות קושטו בשטיחים פרסיים מיוחדים וכיבדו את האורחים‬

‫בין היתר‪ ,‬במתוקים ובאוכל פרסי מיוחד‪.‬‬