Page 71 - ortal

‫לקראת העלייה לארץ‬
‫לאחר מאורעות פסח ‪ ,1946‬יהודי משהד התחילו לעזוב את משהד‪ .‬הנוער התחיל ללמוד עברית בכיתות מיוחדות לכך‪ .‬הבתים סביבנו‬

‫התרוקנו בהדרגה ותושביהם נסעו לטהראן או עלו לא"י‪.‬‬
‫אחיי נאלצו להתגייס לצבא האירני‪ ,‬ולכן כל הקהילה התגייסה ועזרה להם כדי שיעלו לארץ ישראל‪ .‬הם נסעו לטהרן ואז בעזרת משלחות‬
‫עיראקיות‪ ,‬ללא דרכון הם עלו לארץ בשנת ‪ .1949‬שנתיים לא היתה למשפחתנו בפרס קשר עם אחיי שלמה‪ ,‬יוסף ויעקב‪ .‬אבי לא יכל לסבול‬

‫את הגעגועים לבניו ובשנת ‪ 1950‬שנתיים לאחר קום המדינה‪ ,‬נסענו לטהרן‪ ,‬במשך שלושה ימים‪ ,‬ובטהרן נרשמנו בסוכנות כעולים‬
‫המעוניינים לעלות ארצה‪ ,‬כעבור חצי שנה קיבלנו אשרות לארץ ישראל‪ ,‬ולאחר כמה ימים זימון לבדיקות‪ .‬רבבות עולים מכל ערי פרס‪,‬‬
‫עיראק‪ ,‬אפגניסתן ובוכארה המתינו לבדיקות‪ .‬רבים מהעולים השתכנו בבית העלמין (בהשתיה) ‪ -‬מקום מגוריהם הארעי ‪ -‬וחיכו בקוצר רוח‬

‫ליום הזה‪.‬‬

‫סבתא עם אמה החורגת ואחיה‬