Page 119 - Demo
P. 119
פרק א- נספחים
ְגּלוָּיה,ַהָכָּרהַמֲעִשׂיתַהְמַחָיּהוְּמִשׁיָבהרוַּח.ֲאָבלִמָיּדָאנוָּבִּאיםְלִהְתרוֵֹמם ַבֲּחִדיָרהיוֵֹתר ְפִּניִמית, ֶשִׁמַּמַּעל ְלָכל ָהֶאֶרג ַהֻחִקִּיּי ַהֶזּה ֶאֶרגמוָּסִרי ָנתוּן. ַבּמּוָּסִריּוּת ָהַרֲעַנָנּה, ַהְמַחָיּה ֶאת ַהַשְּׁלֶשֶׁלת ַהִסָּבִּתית ַהְגּדוָֹלה ַהזּאת, ָשׁם ָשׁם ֻמָנּח ָכּל ָהאֶמץ, ָכּל ַהִזּיו ֶשׁל ַהַחִיּים ָהֵאֶלּה ַהִמְּתַגִּלּים ְבּהוָֹפעוֵֹתיֶהם ְבַּעִזּיזוּת ָכּלָכּךְְגּדוָֹלה,ְבַּדְיָּקנוּתָכּלָכּךְַאִדּיָרה.ַההוָֹפָעהַהמּוָּסִריתְמַגָלּהָבּנוִּצְביוֹן ֶשׁלִאְמָרה,“ֶשָׁכּךְָראוּיִלְהיוֹת”,“ָכּךְָצִריךְִלְהיוֹת”,לאַׁרק“ָכּךְהוּא”ְו”ָכָכה ִנְהָיה”.וֵּמַהַהָכָּרה ֶשׁ”ָכּךְ ָצִריךְ ִלְהיוֹת” ְבִּהְתַגּלּוָּתהּ ֶשׁל ַהִבּיָנה ַהמּוָּסִרית ָאנוּ חוְֹזִרים ַאַחר ָכּךְ ְלַהִכּיר ֶאת ַהַשְּׁלֶשֶׁלת ַהֻחִקּית־ַהמּוָּסִרית ְבָּכל ְפָּרֶטיָה, ְבָּכל ָעְמָקהְּוָגְבָההּ,ָרְחָבּהְּוֶהֵקָּפהּ, ְפִּניִמיּוָּתהְּוִחיצוִֹניּוָּתהּ. ִהְשַׂתְּגּבוּת ְכּפוָּלה, ַחָיּה ְוַרֲעַנָנּה, ִמְתעוֶֹרֶרת ָאז ְבִּקְרֵבּנוּ ְפִּניָמה,וַּמְעָינוֹת ֶשׁל ֵעָצהוְּתבוָּנה, ִצְביוִֹנים ַח ִיּים ְו ַת ְחבּוּלוֹת ְי ָשׁרוֹת, הוֹ ְל ִכים וּ ִמ ְת ַגּ ִלּים ְבּ ֶק ֶרב ָכּל ְכּ ָליוֹת ָו ֵלב. רוּ ַח ָה ֻא ָמּה ִמְתעוֵֹרר ִלְתִחָיּה,וְּבַמֲחבוֹא ַהַחִיּיםאוֹר ְקֻדָשּׁהְוָטֳהָרהזוֵֹרַחאוֹרוֹ ֶשׁל ָמִשׁיַח.
וכן אמר הרב בעולת ראיה:
עולת ראיה / חלק א / עמוד מט ‘והוא נסי ומנוס לי’
אם כל סדרי הטבע מוגבלים הם, אם השלשלאות שהן טבועות כטבעות אחוזות זו בזו, באופן קבוע ובלי נהרס ונדלג, הנן לפעמים מפילות זועה על גורל האדם, המתאבק במלחמת החיים במלחמה רוחנית וחומרית, הנה אור ד’ הוא הנס המוחלט, דבר ד’ הוא החופש העליון, שאזיקי הטבע, גבוליו ומצריו, כלא נחשבים נגדו. ומובן הנס, שהוא הכוח המנצח את כל מסבות הטבע, הוא מחובר עם מובן הנס והדגל, המסמן את ההכרה של הנקודה היסודית, שכל התכן של הקבוץ תלוי בה. דגל הצבא הוא מרכז את רוח המחנה, ואור ד’ מתעלה מעל כל מסגרת של כח טבע מצומצם, ומרכז ע”י גדולתו את כל מהות החיים וכל יסוד השאיפות להנצח וההוד העליון. ואם המצרים נעשים כ”כ צרים, וגלי החיים הזדונים שוטפים כהמות תהום רבה, עד אשר אין מפלט ע”פ הארחות אשר לחוקי הסבה והמסובב, הנה ד’ נסי, מתעלה מכל חק מדה, קצב תכנית וגבול, הוא מנוס
לי, בלא שעבוד לשום הדרגה, ושום מערכה חקית מסודרת.
119
