Page 136 - Demo
P. 136

עושה מצוות שהן מעשים בעולם הזה, והן מחילות בו את העולם הבא.
יש כאן שתי מידות פרטיות שהן היסוד לכל המצוות – הזהירות והזריזות. אם האדם זהיר וזריז, יש בו היסוד לכל מצוות הלא תעשה והעשה. אדם שחי אותן יכול להיות צדיק.
[אצל אברהם הסיפור על סדום הוא דרך האמצע?] בוודאי, שהבריות יחסרו זה לא יכול להיות! הוא מחפש את הטוב שבהם. [הוא חיפש חמישים כנגד אלפים.] זה לא מכולת, אלא אברהם גילה את החידוש שהאדם הוא קולקטיבי, זה חידוש שלו. צדיק הוא מי שמוציא אל הפועל את הקולקטיביות שלו, עד שכאשר הוא נמצא במקום אחד הוא מקרין על בני מקומו. אם היו שם חמישים צדיקים, כל האלפים לא היו כל כך גרועים, אז זה לא עניין של חשבונאות.
הוא גילה את האמת הזו של הכולליות.
מסילת ישרים
זהירות היא שאם האדם לומד ומגיע להגדרה
נכונה של המידה, הוא מסגל אותה לעצמו
באופן אינטלקטואלי. אבל זה לא מספיק, כי הוא צריך גם להרגיש ולרצות את זה, עד שיעשה את עצמו זהיר במהלך הזה. זה יתחיל בהגדרה מופשטת
להבין מהו רצון ה’, עד שיהפוך להיות זהיר.
יש דרך אחרת, כמו ההיפוך של הרמב”ם: יש השפעה של צדיק, שכאשר אתה בקרבתו הוא משפיע עליך. אבל אצל הרמח”ל הדרך היא שכלית. אם כן, מהי מחשבה ברורה? ממלאכת הבורר. שכל דבר שאינו מוגדר לעצמו אלא מעורב באחרים הוא בתהליך של בירור. המחשבה עושה אנליזה ובירור עד שהיא מגיעה לדבר עצמו. אנחנו לומדים את המוסר בעיון בדרכו של המסילת ישרים. יש מקומות שקוראים את המסילת ישרים בהתלהבות,
הגדרת הזהירות
136























































































   134   135   136   137   138