Page 138 - Demo
P. 138
אם אדם יחיה ללא חברה בלי ההופעה החיצונית הזו הוא לא יתקיים, הוא יהיה מפגר או ימות, ובכל מקרה הוא לא יהיה אדם. כמו שמצאו כל מיני ילדים שגודלו על ידי חיות, הם היו מפגרים ולא הצליחו לצאת מהפיגור הזה. אדם שאינו גדל בתורה ושאינו מדבר, הוא אינו מוציא לפועל את שכלו, ולכן הוא מפגר. החברתיות של האדם היא שכל אחד יעשה פעולה
עבור האחרים, ומצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ היא מצווה ולא זכות.
הרעיון של ‘זכויות האדם’, שמובלט כערך ‘עליון’ באנושות המערבית, מבוסס על טעות גדולה, כי המחשבה ש’ואהבת לרעך כמוך’ זו זכות היא מחשבת שטות, כי זו חובה. הרב סיפר כאן את העניין של זכויות האדם ורנה קאסן. הוא העיר להם בכנס של ייסוד זכויות האדם באו”ם שאי אפשר שלאדם יהיו רק זכויות, צריך שיהיו לו גם חובות. אז הם אמרו לו: אין בעיה, תחבר את חובות האדם. הוא אמר שאי אפשר, כי כבר כתבו את זה בעשרת הדיברות. נראה שכולם רצו לקבל אותם כחובות האדם, אבל אשתו של הנשיא רוזוולט התנגדה לזה, היא לא רצתה שחובות האדם
ייגזרו מתורת היהודים.
עשרת הדיברות הן חובות האדם החברתי העולמי, ואין משטרה שאינה כופה אותן – לא תגנוב, לא תרצח וכו’. הרמב”ם אומר שעל פי המעשים יימשכו הלבבות (נדון בזה בהמשך). כמו שהמידה היא המקור לעשייה, כך
העשייה קשורה למידה ולהשפעתה על הנפש שבגוף.
אם המידות הן פנים וחוץ, באיזה כוח הן בנפש? המידות כולן הן ברצון, זהו הכוח הנפשי שגורם לנהל את הגוף. השכל מעורר את הרצון והוא המבצע. אם אדם רוצה שמידותיו יהיו ישרות ואמצעיות, הוא צריך לטפח את רצונו
איפה נמצאות המידות? ברצון, שהוא מוציא את הפעולה לפועל. החיבור במקום המיוחד הזה, יוצר את הקשר בין הרוח ובין
החומר (העולם הזה).
מסילת ישרים
138
