Page 139 - Demo
P. 139
פרק ב
שככל שהוא יוציא לפועל את רצון ה’, כך יהיה אדם בעל מידות טובות. למשל, כשלומדים גמרא ורוצים לעשות את רצון ה’, זהו שיפור המידות. כשרוצים להתפלל בכוונה טובה, שרצונו ייעשה, זהו טיפול מוסרי נפלא
בכל תפילה.
ממילא רצונך יתבטא יותר בכול, כי אתה בעל רצון גדול יותר. לנפש יש כל מיני יכולות – היא יכולה להשכיל ולהרגיש ולרצות ולנהל את הגוף. אם לא היה בה כוח לרצות, לא היה קשר בין הנפש והגוף. ברצונה היא מפעילה את הגוף. השיעור הנכון בעולם הזה הוא הרצון החברתי. ממילא במצבים
השונים יתגלו המידות השונות.
[איך זה שבמידות לאחר המעשים בלבד יימשכו הלבבות?] זה לא נכון שרק אחרי המצוות יימשכו הלבבות. אם יכפו מישהו להיות נדיב, הוא ישנא את זה ולא יהיה נדיב. אם אדם רוצה להיות שמח, הוא ירים את השפתיים ויחייך, זה ירים מעט את מצב רוחו. אם אתה רוצה משהו, תעמיד את ההתנהגות שלך [החיצוניות שלך] על הדרך
הנכונה, וזה יועיל.
[אבל זה בעצם מתחיל בנפש?] כן, צריך קודם כול רצון שיתעורר מתוך השכל.
[אני מבין שהרצון הוא הוצאה אל הפועל, אבל בשיעורים הראשונים הרב אמר שהוא לא חייב לצאת לפועל.] כשנהיה בעולם הנפשות לא נהיה בגוף, ואז לא נהיה למעשה, ואז מה שורש המידה הזו? ודאי שכשנפשך איננה צריכה להוציא את פעולותיה בגוף היא חייבת להיות נפש יפה, אחרת היא תידחה. אם היא לא תבוא לעולם העליון
נקייה מתאוות ומגאווה, אז היא נדחית מפני כיסא מרום. לכן המידות בעולם הזה הן בתוך הגוף החברתי. אנחנו צריכים את המוסר
139
