Page 142 - Demo
P. 142
שאני אעשה את הפעולה בלי שנזהרתי ממנה. זה צריך להיות כמו הטבע שלי. שכל פעולה תהיה תמיד מתוך מחשבה.
[בצבא מלמדים אותך לפעול בלי לחשוב.] מי אמר שהצבא בונה את האישיות? הצבא בונה בעם דברים אחרים, הוא מחבר אותך לעם, ונותן לך בגדים של כולם, ושם אותך בתור עם כולם, ובונה בך הרבה מאוד דברים חדשים. זה טוב לרמה מסוימת של החיים, כגון מי שולף ראשון, וגם לרמה של הגדוד, שיהיה מתורגל לפעולה מהירה ביחד. אבל מזה לא עושים את הקצינים. מכיוון שצה”ל בנוי על ערך האדם, הקצינים משתדלים להסביר את המציאות. המחשבה לא
תבוא במקום התרגולת.
[מה ההבדל בין מעשה ללא מחשבה למעשה שלא לשמה?] אין שום קשר. מי שעושה ללא לשמה הוא חושב, אבל על דבר שאינו מביא אותו לקדושה.
אנחנו מחפשים תרגולת שהנפש תהיה תמיד שמחה, תמיד אוהבת, תמיד גדלה. ההרגל יכול להביא את הביצועים, אבל הוא מחניק את המחשבה, שהיא צריכה להיות הבסיס לכל ההתנהגויות הטובות שאנחנו מחפשים.
[באורות התורה הרב מדבר על כך שאדם צריך להאמין בנפשו שהיא ישרה, ולכן לא צריך לבדוק על כל צעד ושעל.] הוא לא צריך להאמין, אלא אישיותו צריכה להיות בנויה כך שתמיד השכל הוא המנהל, והוא תמיד עושה מתוך מה שדולה ממה שידוע לו. תמיד
הוא שוקל על פי ידיעות קודמות.
ְוִהֵנּה ִיְרְמָיהוּ ָהָיה ִמְתאוֵֹנן ַעלרַֹע ְבֵּנידוֹרוֹ ִמְפֵּני ֱהיוָֹתם ְנגוִּעים ְבֶּנַגע ַהִמָּדּה ַהֹזּאת,ֶשָׁהיוַּמְעִליִמיםֵעיֵניֶהםִמַמֲּעֵשֹיֶהםְבִּליֶשָׁיִּשֹימוֵּלבִלְראוֹתַמהֵהם, ַהְלֵהָעשֹֹות ִאם ְלֵהָעֵזב?ְוָאַמרֲעֵליֶהם(ירמיהח,ו),“ֵאין ִאישִׁנָחםַעלָרָעתוֹ ֵלאֹמרוגו’,ֻכּלֹּהָשׁבִבְּמרוָּצָתםְכּסוּסשׁוֵֹטףַבִּמְּלָחָמה”,ְוַהְינוּ,ֶשָׁהיוּרוְֹדִפים
מסילת ישרים
142
