Page 185 - Demo
P. 185
פרק ג
[זה שלאדם יש התעוררות של מיצי קיבה זו בעיה?] הוא לא צריך כשהוא רואה שניצל להעלות מיצים, אלא צריך לשקול האם כדאי לגוף לאכול את הקלוריות הללו. זה צריך להיות טבעי אצלו, וזו אמורה להיות מערכת החשיבה הרגילה שלו. [זה עצם השיקול השכלי?] ככה הוא חי, ההתעוררות באה לו כי שכלו אומר לו: אתה צריך לאכול, זה לא בסדר שאתה לא אוכל. [אם הוא מחליט שלא לאכול, זה לא בסדר?] נכון, כי זה סיגוף. היהדות נגד סיגופים. [כשהוא מגיע לארוחה, הוא צריך להרגיש חוסר חשק?] לא, מה פתאום, הוא צריך לדעת שהגוף צריך לאכול, ואז ייתן לו לאכול – כשצריך. האדם הזה אינו משועבד לגירוי פיזי. יש לו גירוי שכזה,
אבל זה לא קובע, זה לא הסיבה שהוא מתפקד בגללה.
[האם שעבוד של הגוף גורם לשעבוד הנפש?] יש מישהו שזה לא קיים אצלו? אנחנו תמיד מגיבים וחושבים על מה שראינו, ולא רואים את מה שצריך לראות. לאחר מכן זה מעלה לנו איזו מחשבה. [אם כולנו ככה, יש טעם לשאוף למדרגה הזו?] בוודאי, כי יש מצוי ורצוי, ואם אנו לומדים את זה, אנחנו יכולים לשנות את זה, וכולם מחויבים
ויכולים.
כולנו קצת זהירים, כי עולם המחשבה מאיר בצורה נכונה את חיינו.
[יש אנשים שהם בתהליך של גמילה. אצלם עובדים יותר על הנפש מאשר על הגוף?] יש כל מיני דרכים להיגמל מעישון, יש כל מיני דרכים שמנסות לנטרל את הגוף מדרישותיו. זו לא דרך טובה. כל עוד האדם בטיפול, זה אומר שהוא בכיבוש, והוא צריך לעשות פעולות נגד גופו. בינתיים נותנים לו תרופות, אבל ככה אי אפשר לחיות כשאתה כל הזמן בטיפול. גמילה מסם, למשל, שזה חומר קטן, לוקח לו שנים להיגמל מזה. אנשים כמעט אבודים, והם צריכים
185
