Page 189 - Demo

פרק ג-נספחים
נספח א – יותר אדם
הרב הגדיר את מטרת החינוך בשיעור בכך שיפתח אצל האדם את ההתנהגות הנכונה ואת המחשבות והאידיאלים הראויים. החיבור של שני החלקים הללו שהרב הביא אותם מהרמב”ם, ושה’מסילת ישרים’ מפרט איך מיישמים אותם בשלושת השכלים המופיעים בשיעור, הם למעשה מערכת ‘מתגדלת’, שכשהיא פועלת נכון, היא מביאה את האדם להתקדם
כל הזמן.
ההתנהגות הנכונה היא בקשר למצבו הנוכחי: מה שלמד עד עתה, מה שהוא בוחר ליישם בחייו, מידותיו כפי שפועלות במציאות. הרב ציין בשיעור שההתנהגות היא תוצאה של ה’חינוך’ שעבר האדם עד עתה. הוריו, המסגרות שבהן למד, החברה שהקיפה אותו, העבודה העצמית שלו
במידותיו – כל אלו ַמבנים בו את המדרגה הנוכחית של התנהגותו.
אפשר להסתכל על זה כ’סכום’ החיים של האדם עד לשלב הזה. יש דברים משמעותיים יותר, כגון תהליכים חינוכיים שהוריו השקיעו בהם וצרבו בו את הערכים שחשובים להם, ויש גם הרבה אירועים פחות משפיעים, אבל הם מחוברים בתוך חייו. ה’מי’ של האדם, האישיות שלו, היא ייחודית לו
ומורכבת מהחוויות שהוא חווה וממבנה נפשו הייעודית.
בנקודה זו נפגוש את הפלא הראשון של האדם – ש’חייב אדם לומר בכל יום בשבילי נברא העולם’ – אין עוד מישהו שדומה לי. אין הכוונה לסידור הכתמים על הפרווה שבה נבדלים הנמרים איש מחברו, גם לא לאורך החדק של הפיל, אלא הכוונה היא למהות המגדירה את האדם – איזה כוח חיים יש בו, איזו נפש מפעילה אותו. קשה לנו לתאר כמה הנפש היא מוקד החיים באדם. כדי לקבל קנה מידה לעוצמתה של הנפש באדם נביט
בדוגמה אחת, זזו הקשורה לצבר החיים שלו, להר הוותק שבו – הזיכרון.
189