Page 195 - Demo
P. 195
פרק ג-נספחים
אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. החופש הרצוני הוא תוכן מיוחד לשכלל על ידו את הכשרון המוסרי אשר לאדם, ומפני כך יש לו שליטה מיוחדה בגבולו וחוגו. אבל עצמיות הרצון בעצמו הוא התוכן המהותי של האדם, ועליו ביסודו לא שייך לומר שום תואר של חופש. אין אנו בני חורין לרצות או לא לרצות.
רצונו של האדם אינו שלו, הוא אלוקי – לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להיוולד. אם הרצון הוא המהות, אזי ברור ש:
הרצון הוא עצם החיים, והחיים הנם מצויים בנו שלא בבחירתנו. אנו שולטים רק על הטיית הרצון לאחד מן הצדדים, לימין או לשמאל, כאן יש יד הבחירה.
כלומר שאם האדם מרים את היד, אז הקב”ה הרים את היד, כי הכול זה רצונו.85 כלל הנבראים כולם הם רצון הבורא בדרגות שונות של הופעה. ההבדל בין האדם ובין השאר הנבראים האינסטינקטיביים הוא שבהם רצון ה’ הוא חד־סטרי, הם עושים רק מה שהקב”ה קבע כחוק חייהם, ואילו אצל
האדם הרצון האלוקי הוא רדום לגמרי.
הילד הוא אינסטינקטיבי, וזה ‘הוא’. האם הוא יכול לחיות כך? כדי שהוא יוכל לחיות הוא צריך שכל. אצל האדם מה שהוא אינו יודע אינו קיים מבחינתו.86
85. זהו חידוש גדול. אצל החיות יש משהו שרודה בהן לעשות את הפעולות, ואילו אצל האדם כשהוא מרים את ידו, זה כאילו שהקב”ה הרים את ידו, הוא משפיע על הרצון האלוקי. ראה נספח א. 86. העובדה שאדם ‘שורד’ או ‘נמצא’ אינה אומרת שחיי אדם בו! הוא לא ילמד להתנהג טוב יותר,
אלא אם יסיר את המחסומים וחיי האדם יציפו אותו.
195
