Page 196 - Demo
P. 196
אצלנו רצון ה’ הוא פסיבי, ומה שאיננו יודעים איננו קיים, כל עוד איננו מכירים אותו. לכן איננו יודעים את טבענו.
יש כאן שני דברים בחינוך: הרצון והשכל, אלו שני הדברים שצריך לפתח אותם. השכל צריך לברר וללמד אותנו את עצמנו ולגלות את הרצון האלוקי ששרוי בנו.
אין בחירה ברצון שנמצא בנו, הוא שרוי וקיים.
לדוגמה: יש בירושלים גנרטור שממנו מוליכים לבתים בשכונות ומגיעים למפסק. אם מפעילים את המפסק, רואים שיש חשמל כשהמכשירים פועלים, אך כשהוא מנותק אין חשמל. האם המפסק נותן את החשמל? ברגע שמחברים את מגעי המפסק, האנרגייה של הגנרטור מגיעה למכשיר
בקצה, אלא שיש מפסק באמצע שמאפשר לחבר אותה.
האנרגייה של הגנרטור היא הרצון של ה’ שמחיה כל דבר. המפסק אצל האדם הוא שכלו. ה’ יתברך שם בין הרצון ותפקודו של הרצון את השכל.87 החיבור (של המעגל) זה ללמוד. דרך הלימוד אנו מבררים מה ה’ רוצה.
מכיוון שהשכל שלנו נתון במערכת הרצון, אז הרצון צריך לדעת ללמוד. השכל שלנו נמצא במערכת הגוף, ולכן צריך נבואה שתאמר לנו מהו רצונו, והלימוד הוא ללמוד מה רצונו.88 אולי אברהם אבינו היה יכול ללמוד את עצמו לבד. אבל אתה, מה שאינך לומד, ולא רק לא לומד אלא אף אתה לומד אך אינך משוכנע שהוא טוב ונכון, אל תעשה, אל תעורר את רצונך
87. בני אדם רוצים להיות טובים, כי טבעם הוא כזה, אבל הם לא פועלים כך. המלכוד הזה נוצר כיוון שהשכל שלהם יוצר חסימה ומטרפד את ההטבה שרוצים בה. הפתרון החינוכי הוא ללמד את הילד לא דברים ספציפיים אלא שהוא בוחר! כלומר לא מלמדים אותו לדעת אלא ללמוד. ארבע נקודות: א. האמון בקודש שבפסוקים ב. לעבוד על הרגש והדמיון שהמציאות עמוקה. ג. להרגיל שתפקידו
לפתח את זה. ד. עמל. ראה נספח ב. 88. עצמי הוא אלוקי, אבל הוא בגוף ואיני יכול לשמוע את עצמי, אלא אם אדע את שפת הנבואה, או שיהיה אמון מלא שמה שמלמדים זו התורה הנבואית.
מסילת ישרים
196
