Page 30 - Demo
P. 30
על עצמם להיות טובים יותר.
נספח ג – מה עניין?
הרבאמרבשיעורשהִמצווהמגלהאתהמַצווה.ובענייןממשדומהדרשתי השבת בבית הכנסת מתוך דבריו של רבי נתן. אני מצרף כאן את הדברים, ומתוכם נביט בעניין:
פרשת השבוע שלנו מתחילה בשאלה הידועה על הפסוק: “וידבר ה’ אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ...” (ויקרא כד’) והמדרש שואל מה עניין שמיטה אצל הר סיני? והמדרש עונה: “מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה מסיני אף כל המצוות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן מסיני”. במילים אחרות, המדרש רוצה ללמד אותנו שהתורה זה האורגינל – כל מה שיש בה ניתן מה’ באותה
רמת סמך.
הייתי רוצה להסתכל על האמירה של המדרש באופן מרחיב יותר ובגישה מעט אחרת.
אנו יודעים שהאירוע המשמעותי של הר סיני מצידם של ישראל היה האמירה החד־משמעית “כל אשר דיבר ה’ נעשה ונשמע!” לפני שנבין מה זה נעשה ונשמע, נראה שהפסוק של הפרשה שלנו מתחיל במילים וידבר ה’ אל משה בהר סיני, כלומר הדיבור כאן הוא כמו הדיבור במעמד הר סיני.
ברור שכלפיו גם חלה ההתחייבות של העם – נעשה ונשמע.
נעיין בפירושו של רבי נתן על המושג ‘נעשה ונשמע’ ולא באופן הקלסי שלו. הצורה הרגילה שבה מבינים ‘נעשה ונשמע’ אומרת שישראל כל כך מאמינים ומחבבים את האמירות האלוקיות, שהם אומרים - ברור שנעשה!
מסילת ישרים
30
