Page 29 - Demo
P. 29
הקדמת המחבר - נספחים
שיהיה באמת חסר בהערכה העצמית שלו, כדי שלא יסכים ולו לשניה אחת להרפות מהאתגר לצאת מכאן! לחזק, להגדיל ולטייב – להשתלם!
גדלותו של האדם החסר פותחת שער מופלא של חיבור בתורה ש'לשמה' בתוך המציאות.
החסרון הוא הסטאטוס הנוכחי של המציאות כפי שהיא נתפסת כעת וכפי שהאדם מרגיש בעת הזו. שאיפתו להתגבר על החסרון, תבנה עוד נדבך בתוך המציאות, כזה שלא קיים בו ולא במציאות כרגע. הצעד הזה קדימה,
המרחיב אותו ואת העולם הוא תוספת של אלוקות בתוך החיים.
כך בתוך החיים יכול להתערבב השפע העליון הממלא את העולם בטוב אלוקי, עם העולם המעשי של בני האדם הממלאים אותו באופן פרקטי.
אנו רוצים להביט במקרה של הילדים המתחנכים בתלמוד התורה באופן פרטני. החסרון של הילדים בא מנקודה עמוקה יותר. הם חסרים אפילו את נקודת החסרון הרגילה, שכן, הם לא יודעים להגדיר את עצמם נכון, הם כל הזמן בחסרון והשתנות מתמשכים. אפילו החסרון שהם מכירים, איננו חסרון מתוך העולם הזה, שכן, הוא לא יכול להיות מוגדר בכלים של
המציאות המקובעת.
המענה לאותו החסרון של הילדים הוא לא מהעולם הזה, לא במושגים של הבנה וניתוח אנושיים, אלא, בתורה שהיא תורה שבכתב – כך ניתנה ועצם הלימוד שלה פועל על הנשמה הפנימית באופן טבעי.
ומכאן נראה כלל חשוב, שההערה שלנו וההכוונה שלנו ביחס אל הילד או התלמיד נוגעת לרמת ההשתדלות שלו, ולאופי הלימוד שהוא חי בו. לכן, נצפה שהילד יהיה בשמחה קבועה ומתגברת מתוך הלימוד שלו. בניגוד לתרבות שאנו עטופים בה שרוצה לראות את הילדים מדוכאים אם לא הצליחו, המדד שאנו רוצים לפגוש הוא ילדים שמחים בכך שהם עובדים
29
