Page 43 - Demo
P. 43
הקדמת המחבר - נספחים
האמצע הממוצע הוא זה שיתייחס אל הקצוות, כלומר אל ההופעות שנמצאות בקצה המקסימלי, ואליהן יתאים את המרכז. או אז יוצא שדווקא התופעות החיצוניות הן אלו שמגדירות את המרכז, והוא תוצאתי להן.
ישנו האמצע החציוני שבאופן שרירותי אומר: אני באמצע של הכמות, ומכאן הכול נגזר.
האמצע האלוקי הוא לא תוצאתי אלא משפיע, הכול יוצא ממנו, לכן הוא שוכן בכול ומלכותו בכל משלה. האדם אינו כולל כול, אבל יש לו תכונה מיוחדת שמאפשרת לו להשתתף ולהיות ‘אמצעי’. היכולת של האדם להשתנות, מתוך שהוא חושב, מסיק ומבין, יכולה להזיז אותו מקצה אחד לשני ברגע אחד. לכן בניגוד לכל הדברים האחרים שבמציאות הוא אינו ‘תקוע’, אלא הוא משחק על מגרש שמאפשר לו תנודות לפה ולשם. פעם
יהיה קרוב לקצה זה ופעם לקצה השני.
כשהרב מלמד אותנו שהמידה היא להיות מאוזן, הוא מורה לנו שזו הדרך של בני האדם לחיות את הציווי: “לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם”.
נספח י – אתה מוסרי?
הרב אמר בשיעור שהמוסר אינו נמדד בהתנהגות האדם אלא בשאלה עד כמה המידה נמצאת בו.
החידוש של הרב הוא במבט על המוסר כמדע וכחיים מעשיים ולא כנקודה מעניינת ויפה שמקשטת את החיים. מתי אתה מוסרי ומתי לא? האם אפשר להעביר את הקו המוסרי באיזשהו מקום? ואם כן, איך נבדקת רמת
המוסר באופן מהימן? מהם הכלים? אילו סנסורים נדרשים לשימוש?
43
