Page 44 - Demo
P. 44
ניקח,לדוגמה,אבאשצורחעלבתושעשתהמעשהלאמוסרי,כמוגֵנבה מחברה. המעשה הוא כעס, או לפחות נראה ככזה. האם לנוכח עוצמת הטונים של הצעקות ואורך הזמן שהן נמשכות אנחנו יכולים לקבוע שהאב
הזה מלא במידת הכעס והיא מושרשת בו?
ככלל, לנו כצופים מן הצד קשה מאוד לאבחן ‘מידה’ פנימית שכזו. דרכנו השגרתית לספור, לתאר צבעים ולמדוד עוד נתונים שקשורים למה שאנו חושבים בו, היא כולה חיצונית. אבל את המוסר אי אפשר לבחון בצורה
חיצונית, כך מלמד הרב.
ואולי אנו צריכים לחזור לרגע למבט הנקודה והעיגול, ולהבין שהעיגול תמיד יחצין דברים שהוא יודע לתאר בחיצוניותו. הנקודה היא פנימית ואין לה נתיבות החצנה, אבל כשהיא ממלאת את האישיות כולה, באופן שהאדם לא יעשה דבר כנגדה או בלעדיה, הרי שהיא מאירה בצורה הנכונה שלה.
נספח יא – אתה לא בן אדם
הרב אמר בשיעור שאנחנו לא מגדירים מהו ‘האדם’, מכיוון שהוא אף פעם אינו עוצר, אלא הוא תמיד הולך ומתקדם. אנו יכולים לומר ‘אני לא גוי’, כלומר לדחות דברים שהם לא ההגדרה הנכונה, אבל להקפיא ולומר ‘זה
אני!’ – את זה איננו עושים.
דבריו של הרב מחדשים לי בעניין עקרוני מאוד, וארחיב בו מתוך נקודת מבט אישית.
אחת הבעיות המרכזיות של בני האדם בהגדרתם העצמית היא שבמקום לאפיין ולתת ערך למי שהם, אתה מוצא אותם אומרים ‘אני לא כמו ההוא’, הםמסביריםלךמההםלא.טעָנתיבמשךשניםרבותהייתהשההתנהלות
מסילת ישרים
44
