Page 56 - Demo
P. 56
מגמתנו היא שהאדם יתמלא
מההשראה31 שחלה בו מהעליון. זהו
העונג שהוא גדול מכל העינוגים של
המציאות – טיולים, נשים ומשפחה,
אוכל וכיו”ב. בהמשך הרמח”ל אומר שזו הדבקות בה’. הרמח”ל לא בא לבטל את שאר העינוגים אלא לומר שהם כלולים בסופו של דבר בדבר הכי גדול באמת של הדבקות בה’, שהאלוקי יופיע בך כמה שיותר ויגדל
אותך. ואז כמובן זה משפיע על איך שאתה מקיים את התענוגים הללו.
למשל, אפשר לאכול צ’ולנט, ואז הנשמה מתעוררת ומתחברת אל השכינה. אבל גם זה נראה כמו אגואיזם, כי הקב”ה הוא ַס ָפּק התענוגים שלנו, ואתה מרוצה מזה שהקב”ה ברא את העולם ככה. הרב קוק עוסק בכך באורות
הקודש ובמוסר אביך:
מוסר אביך / פרק א – מצות יראת ד’ ולמודה / ח.
למוד היראה ומדרגת האדם - בשמחה ובטוב-לבב מכלל לימוד היראה הוא להבין בעצמו מה הם הדברים הגורמים לו שיכבד עליו ענין היראה. ראשית העבודה היא שתהיה בשמחה ובטוב-לבב נראה ששני דברים הם השמחה בפני עצמה וטוב לבב בפני עצמו. ויש אפשרות לשמחה בלא טוב-לבב והיא אינה רצויה, ויש מקום לטוב-לבב בלא שמחה. והנה הרבה ראו בספרים חיוב העבודה התורה והתפילה בשמחה, וכפו עצמם לעשות בשמחה, אבל לא ראו בשכלם להשתלם מעט מעט עד שתהיה ראויה עליהם השמחה בתורה ובתפלה ובכל ענייני עבודת השם יתברך, אם כן אע”פ שנכנס בלב רוח שמחה אבל אין לבו טוב עליו, שאינו חפץ בשמחה זו באמת ואינה נוחה לו רק שהיא חובה עליו. ואפשר להיות שייטב לבבו בעבודה, כי יכיר שראוי לעבוד לאדון כל יתברך, וגם שהוא ראוי לעבוד
31. השראה עליונה – הופעה של יש מאין רוחני, שמחדש באדם משהו אמיתי. קפיצות המחשבה וההברקות הללו הן הפלא האנושי שפירטנו בנספח ב. בתורת הרב צוקרמן זצ”ל יש עיסוק נרחב בעניין הזה. אולי אפשר לומר שיש בהופעה שכזו אחד משישים מנבואה, שהיא מביאה משהו מחוץ
לתודעה העולמית ומרחיבה את גבולה.
המגמה– האושר של האדם, כשהוא מחובר עם משהו עליון ונשגב, שמאיר בו
מסילת ישרים
ללא הפסקה.
56
