Page 10 - Demo
P. 10
פרק ראשון: תולדות חיים ומשפחה
ִאמי ֶמדי/נעמי (2015-1926) נולדה בבוחוש שברומניה. אביה היה בעל בתי זיקוק לנפט וראש הקהילה היהודית בעיר. הוא היה איש אמיד והם חיו ברווחה. בין השנים 1936-1935 החרים המשטר הפשיסטי הרומני את
מפעליו והוא ירד מנכסיו. עקב כך עברה המשפחה לבוקרשט. ִאמי צורפה על-ידי אחיה, מונדי, לקן השומר הצעיר בבוקרשט ותוך זמן קצר נעשתה פעילה מאוד. הפעילות בקן הייתה צריכה להתרחש "על אש קטנה" ובהסתר, כדי שהמשטר הפשיסטי, שהיה בברית עם הנאצים, לא ימנע אותה. קבוצת בני גילה, שאיתה היו לה קשרי חברות
אמיצים, היא שהקימה, לימים, את קיבוץ רשפים. בהיותה בת 15 נאסרה ִאמי יחד עם רוב חברי הקבוצה בבית סוהר
רומני בבוקרשט, בעוון פעילות חתרנית נגד השלטון ובחשד לחתירה קומוניסטית. גם אחיה הגדול, מונדי, נאסר בהיותו פעיל בקן. תחילה נגזרו על רוב חברי הקבוצה עונשים חמורים ביותר, שכן השופטים שוחדו לטובת המשטר. אולם, לאחר התערבות עורך דין מטעם משפחות החניכים, הומתקו העונשים במקצת. בתום שלוש שנים בכלא, עם בוא הכיבוש הסובייטי והפלת המשטר הפשיסטי, שוחררו כל חברי השומר
הצעיר והיא ביניהם. בשעה שרוב חברי הקבוצה עלו לארץ ונכלאו במחנה המעצר בעתלית,
אימא נשארה ברומניה, יחד עם מספר חברים, על מנת לעזור ולשקם את פעילות קיני השומר הצעיר בערים השונות. מאוחר יותר עלתה גם היא לארץ והצטרפה לחבריה, כשהקימו את ההכשרה בקריית חיים.
אימא הייתה אישה חמה ומחבקת, שאהבה חברה ואת הקיבוץ כאידיאל. בקיבוץ מילאה תפקידים שונים והשתלבה בענפי המשק. אבל גם אהבה את החיים בתל אביב ובמשך תקופה ארוכה שילבה בין חיי הקיבוץ
לחיי העיר. היא נחשבה ליפהפיית העמק ויופייה עזר לה על מנת לפתוח דלתות
ולקשור קשרים. יחד עם זאת, הקיבוץ של חיי היום-יום היה צר עליה וקרתני ולכן פעילותה במחלקות שונות במוסדות הקיבוץ הארצי בתל אביב נתנה מענה לאהבתה לעיר הגדולה. היא הייתה פעילה במועדון "צוותא" והכירה את הצמרת התרבותית והאינטלקטואלית של אותם ימים, שנטייתם השמאלית קשרה אותם ל"צוותא", והכירה באופן אישי
10
