Page 12 - Demo
P. 12
פרק ראשון: תולדות חיים ומשפחה
בילדותי וגם בנעורי מצאו הורי את הדרך לא לפרק את השותפות באופן פורמלי, אם כי חייהם המשותפים לא התקיימו בטוב. צעד של פירוק משפחה נתפס אז בקיבוצים כחריג ביותר. רק בזמן שירותי הצבאי
הם נפרדו באופן פורמלי. גם מאבי בבית חולים בעפולה וגם מאמי בבית האבות הספקתי להיפרד
טרם מותם. זאת נחמתי הקטנה.
ילדותי, עד סוף כיתה ג', עברה עלי בחברת הילדים במסגרת החינוך המשותף בקיבוץ, שם נחשבתי לילד חברותי ונוח, אך כזה שלא מצליח ללמוד. באותה תקופה לא ידעו איך להתמודד עם הקושי, מה עוד שבמבחן האינטליגנציה לא נמצאה כל בעיה. המחנכים, יחד עם הורי, החליטו לשלוח אותי למוסד "ורדים" -מוסד חינוכי של התנועה הקיבוצית בטבעון, מוסד עם פנימייה, המיועד לילדים שאינם מוגבלי-יכולת, אך בעלי קשיי השתלבות בבית ספר היסודי (פירוט על מוסד ״ורדים״
בהמשך). בשנת 1961, לקראת כיתה ז', חזרתי לקיבוץ וישירות למוסד החינוכי
גלבוע, שהיה משותף לקיבוצי העמק של השומר הצעיר: בית אלפא, ניר דוד, מסילות ורשפים, ופעל בתנאי פנימייה מלאה.
במוסד החינוכי התחלתי ללמוד ממש בכיתה י', ולקראת סוף י״א הכרתי את תיאודור הולדהיים ז"ל, מורה במוסד החינוכי, חבר קיבוץ בית אלפא, שהיה נשוי לרחל פישמן ז"ל, ואב לשניים.
בשיחה מקרית בטיול שנתי שבה דיברתי על הקשיים הלימודיים המלווים אותי מאז מוסד ורדים, בעיקר במקצועות הריאליים, הציע תיאודור את עזרתו. הקשר בינינו גם נטע בי את האהבה לפילוסופיה
המלווה אותי עד היום. תוך כדי שירותי הצבאי הצטרפתי לגרעין בנים בקיבוץ כרם שלום.
מאוחר יותר, כאשר הקיבוץ בחר בי לגבש את הגרעין בת"א שנקרא "גרעין אבשלום", שילבתי יציאה זו בהתחלת לימודי כתלמיד שלא מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום הפילוסופיה (על לימודי
אפרט עוד בהמשך). יש לי שני אחים, עומרי ואודי התאומים, שקטנים ממני בחמש שנים.
12
