Page 143 - Demo
P. 143
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
אביגדור קנר חבר גרעין דווקא לשעבר חבר קיבוץ כרם שלום. אביגדור כתב את התייחסותו לספר של אביהו רונן על כרם שלום
״אנחנו לא בקונצנזוס״.
במכתבו אביגדור מתאר באופן מרשים ובכישרון רב את תולדות חייו בעיירת הפיתוח קרית גת, כולל תהליך הצטרפותו לתנועת השוה״צ בקרית גת והגעתו לקיבוץ במסגרת גרעין דווקא.
אני מצמצם ומביא כאן רק את החלק ממכתבו לאביהו שבו הוא מנתח את הסיבות למשבר והתפרקות הקיבוץ. לדעתו שורש המשבר נבע מהעיסוק כלפי חוץ בפוליטי - מה שהוא קורא ההיבט אינסטרומנטלי
במקום לעסוק בהבט הפנימי קהילתי מה שהוא קורא ההיבט הממשי.
״כפי שתיארת אביהו אכן התפוררות שלום ואבשלום ובהמשך גילת היו באמת עבורנו גרעין דווקא הרגעים הגדולים. היה לי עצוב וחבל שלכך התגלגלו הדברים. אך לא נפלה רוחנו ולא נבהלנו, להפך ראינו בכך הזדמנות נדירה להקים את אותה איכות עליה דיברו כולם. לכל מסמר גם עם הוא אחרון יש ראש וגם שפיץ... אני זוכר, כפי שארהל'ה כתב לך, שפניתי אליו בעיצומה של הקרירה הצבאית המבטיחה שפיתח בצנחנים לעזוב את הצבא ולבוא לעזור לנו בקיבוץ. אחד מהטיעונים היה: בוא הקיבוץ מתרוקן מחבורת המייסדים וספיחיה, זאת ההזדמנות שלנו להוביל את הקיבוץ למקום נכון. הוא השתכנע ובא. ואכן רוב חברי דווקא נכנסו לניהול רבים מענפי המשק המרכזיים, הם נכנסו לפעילות אינטנסיבית גם בוועדות השונות והצליחו לשמור על המשך השגשוג הכלכלי ובמידה מסוימת החברתי עוד עשר שנים תמימות עד סוף שנות השמונים. מדוע זה לא צלח? מדוע כרם לא התפתחה להיות קיבוץ פורח ואיכותי מגשים? שאלות שמטרידות אותי לא מעט ולמיטב ידיעתי גם רבים אחרים. ובכן התשובה לא פשוטה כלל ועיקר ומין הסתם יש בה שילוב של הבנת תהליכים חברתים רבים ומגוונים שחלק מהם התבררו לי במהלך קריאת הספר. היום בפרספקטיבה של חמישים שנים וגם בכלים
143
