Page 145 - Demo
P. 145
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
ומהנים. אני מאמין כי במידה רבה השומר הצעיר וחיי הקיבוץ בהמשך עיצבו את מה שאני היום.
בהערכה רבה, אביגדור.
לאביגדור שלום. היות ומכתבך לאביהו בעקבות השקת הספר על כרם שלום הופץ
בקבוצות הווטסאפ השונות של כרם שלום , הנני לוקח לעצמי את הזכות להגיב לך עם העתק לעוד מספר חברים שהגיבו בווטסאפ.
ראשית, אני מצטרף למחמאות שאתה חולק לאביהו על הספר, אביהו הצליח לתאר ללא שיפוטיות ובאובייקטיביות ולתת מקום למגוון דעות בכרם שלום.
כתיבתך על ילדותך והתבגרותך בעיירת פיתוח (קרית גת) מאפיינת ומתארת באופן מצוין את התנאים של אלו שגדלו במקומות אלו. אני חושב שאנחנו בני הקיבוץ ברובנו התייחסנו בהתנשאות וסגירות אליכם
- גרעין "דווקא" – בלי להכיר ולהבין מי באמת אתם. דרך אגב , אבי אף הוא יליד העיר יאסי, ובזמן הפוגרום של רצח
היהודים היה חיל בצבא הרומני, וכמעט נרצח ע"י פלוגות הפשיסטים הרומנים – צלב הברזל.
ועכשיו, לאבחנתך בין קהילה "ממשית" לקהילה "אינסטרומנטלית". חברי גרעין גילת ביקרו את הקיבוץ הוותיק המסוגר בתוך עצמו ודואג רק לחייו הכלכליים והחברתיים שלו עצמו. הם רצו קיבוץ שיתופי יותר הנלחם גם כלפי חוץ לשינוי ותיקון העוולות של המציאות הסובבת- מה שאתה מגדיר אינסטרומנלית. הם הבינו את הקשר ההכרחי בין שתי הקהילות שהגדרת. להיות רק בקיבוץ של קהילה "ממשית" זאת לא היתה
כוונתם ובשביל זה הם יכלו להישאר בקיבוץ הוותיק. ראה את פעולותינו הפוליטיות כקיבוץ כנגד ההתנחלויות בפתחת
רפיח והקמת ימית, בעד זכויות הבדואים, התנחלותנו בחוות אריק שרון והקמת היאחזות בבית זבוטינסקי ומול ביתה של גאולה כהן – כל זה עשינו כקיבוץ הנלחם על ערכיו גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
באם פעילות פוליטת זו גרמה לפירוק כרם שלום מדוע אחר עזיבת 145
