Page 171 - Demo
P. 171
פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
זה יש הקבלה רבה בתפקידי הטקס אצל בעלי החיים ואצל בני האדם.
עיקרי תפיסתו של לורנץ:
אם נסכים להוריד קצת ממחסומי גאוותנו נוכל להודות שמוצא אחד לנו ולבעלי החיים, כפי שהראה דרווין, וכי מצויים בנו אותם אינסטינקטים שפעלו באבותינו הקדומים מלפני היות האדם, כפי שהצביע פרויד.
נוכל להבין טוב יותר את עצמנו אם נכיר בתוכנו את שליטתם הסיבתית של חוקי הטבע השוררים בכל, ולא נחשוב על עצמנו, מתוך גאווה עצמית, שאנו נמצאים מחוץ לחוקיות זו.
המלחמה היא מנוגדת לאינסטינקטים. יכולתו של האדם להשמיד את בני מינו, מנוגדת לאינסטינקט המוסרי, המונע תוקפנות בתוך חברת מין אחת. על פי לורנץ, המלחמה אצל האדם מתאפשרת בגלל שימוש בכלים ובטכניקות, המאפשרים לאדם להרוג לא עוד בידיו, ציפורניו ושיניו - מוות אישי, שבו כל האינסטינקטים שלו מתקוממים - אלא להרוג מרחוק בהרג בלתי אישי, נייטרלי, מבלי לראות ולחוש באופן
ישיר במעשיו (ראה מחקרים בפסיכולוגיה התנהגותית שנעשו בארה"ב)
נקודות לסיכום: מונטגיו מציג ראייה אנתרופולוגית מקיפה של האדם ומנהגיו. רוטחר ברחמן מציג ראייה אופטימית מדי לגבי יכולתה של התרבות והחברה לשנות מבני-עומק של יצרים באדם. למארקסיסטים יש תשובה ברורה לגבי תכונותיהם של בני האדם -
הסביבה החברתית, הכלכלית וההיסטורית היא הקובעת לגביהן ותו לא. פרויד, בחיבורו על אי הנחת בתרבות, אומר שללא הלחץ של התרבות והחברה, היצרים הלא-מודעים היו יכולים להתפרץ ולהרוס את הציביליזציה. כאשר פורצות מלחמות הן נותנות את הלגיטימציה לשלטונם של אותם יצרים אפלים הנמצאים בלא-מודע של בני האדם. לורנץ מנתח את התנהגות בעלי החיים ביחס לתוקפנות, אך לדעתו
האנלוגיה להתנהגות האנושית היא מפוקפקת.
171
