Page 170 - Demo
P. 170

פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
יפה בתוקפנות ובמלחמה שמתגלה בין הזכרים של אותו המין. לעיתים אנחנו רואים שבקבוצה של חיות - להקה, עדר, חבורה - קיים סולם דירוג ידוע ומוכר, בו כל חבר קבוצה יודע את מקומו ומכיר באלה החזקים ממנו, שהם המנהיגים או הוותיקים, ובאלה החלשים ממנו.
לסולם דירוג זה יש כמה תפקידים בשמירה על קיום המין: למנוע שפיכות דמים מיותרת בתוך הקבוצה. לחזק את הקבוצה ביכולתה להילחם בקבוצות יריבות. לאפשר למנהיגות הוותיקה ורבת הניסיון להנהיג את הקבוצה. לאפשר התמודדות הוגנת (בין שווים) ולהגן על החלשים, וזאת מתוך ההנחה שרק לעיתים רחוקות מכוונת ההתמודדות בתוך המין למטרות קטלניות.
התוקפנות היא צורת התנהגות אינסטינקטיבית, שאת תפקידיה ראינו לעיל. התנהגות זו יכולה לפעמים להיות מופעלת על ידי גירוי חיצוני, גם הקטן ביותר, או, במקרים רבים, ללא גירוי חיצוני כלל, כאשר היתה הימנעות מתוקפנות במשך זמן רב. פעילות אינסטינקטיבית שנמנעת ממנה אפשרות התגובה במשך זמן רב, יש בכוחה להשרות חוסר מנוחה על כל הגוף, עד כדי אילוצו לחפש אחר גירוי שיפעיל אותו. התוקפנות בין בני אותו מין היא דוגמא להתנהגות אינסטינקטיבית כזו, שבמקרים רבים, בעקבות ירידת הגירוי לערך הנמוך ביותר, גורמת להשתוקקות
אליה עד לבלי נשוא!!! אצל חיות מסוימות, מוסחת התוקפנות לעבר כיוונים אחרים, בלתי
מזיקים. למשל, כאשר תנועות מסוימות, כמו תנועות תקיפה וקרב, משנות את תפקידם הראשוני והופכות לטקסים סמליים גרידא. טקסים אלו מתפתחים במשך השתלשלות המינים והופכים במרוצת הזמן לאינסטינקטים בלתי תלויים, הפועלים על כל אחד מהיצרים הגדולים - התזונה, המין, הבריחה או התוקפנות. וכך יקרה לא פעם שלצד האינסטינקטים המכתיבים צורת תגובה מסוימת, פועלים אינסטינקטים
של הסחה, להעברתה של התוקפנות לאפיקים בלתי מזיקים. אך אצל האדם טקסים אלו אינם מעוגנים בחומר התורשתי, אלא נוצרים במהלך ההיסטוריה של התרבות האנושית ונמסרים מדור לדור על ידי המסורת. הם חייבים להילמד על ידי כל פרט, כל פעם מחדש. חרף שוני
170



























































































   168   169   170   171   172