Page 185 - Demo
P. 185
פרק שביעי: פילוסופיה
למספר רב של בני אדם (ראה חיבורו של פרויד- "אי נחת בתרבות, או מושג הסובלימציה").
הסבל שבוויתור על הגשמת מלוא היצרים באופן בלתי מופרע והידיעה שבנחיצות הוויתור היא מקור הטרגדיה במפגש בין שני כוחות אלו.
לסיכום
הזיוף והשקר בתמונת העולם בה אנו רוצים להאמין ורוצים שגם האחרים יאמינו שאכן היא אמיתית, משרתת צרכים קיומיים ופסיכולוגים בסיסיים ביותר. ואף שתמונת העולם נעשית בשרירות, בקיטוע ולפי דפוסי הכרתנו, איננו יכולים לחרוג מתוכה ולהביט עליה ועל סביבתנו מבחוץ. למעשה מציע ניטשה מטא־תורת הכרה. תורת הכרה על תורת ההכרה ועל הפונקציות האנושיות שלה. ניטשה שואל איך מועילה ומזיקה תורת ההכרה לחיים עצמם? ועונה שהיא בעיקר מזיקה, משמע היא סד אינטלקטואלי המנוון את פרץ החיים היצירתיים והגועשים ומכניס
אותם למיטת סדום, המשרתת את הפחד וההתגוננות מפני הדיוניסי. מי הוא זה המעוניין בכך? החלש הרוצה לגבור בכך על בעלי היצרים החזקים ולשלוט בהם על ידי שיעבודם לאינטרסים הקיומיים שלו,
משמע, שיעבוד הדיוניסי לאפולוני. כך משתעבדת "האמת" שהיא ללא רסן, משתנה ללא הרף, ותוססת,
רבת פנים ומגוונת ובעלת גבולות לא ברורים. היא מוכנסת לסד המוות של הקטגוריות הקפואות וחוקי הלוגיקה המאפיינים את הסדר האפולוני. כך נעשית המציאות למוכרת ובלתי זרה ועונה לחוקי המחשבה שלנו.
אך היא מתה ושקרית. וכך, בבואנו לראות ולהבין את המציאות סביבנו, אנו רואים בעצם את
תמונותינו השרירותיות, את בבואת הכרתנו בלבד. הצורך במיון וסדר, ובקריאה בשם וחלוקה לקטגוריות נחוץ לא כתיאור "אמיתי" של העולם, אלא כתועלתני וכמועיל לצורכי ביטחוננו וצורכי ההישרדות שלנו.
איננו יכולים לחרוג מדפוסי הכרתנו ולהביט עליה ועל סביבתנו מבחוץ, מחוץ לכל פרספקטיבה, או להבין שזאת היא בסך הכל אחת הפרספקטיבות האפשריות וכי העולם הינו רב פנים וכוזב, מחליף צורה ומתהווה תדיר. רק מתוך ריבוי ההסברים וריבוי הפרספקטיבות ומתוך
185
