Page 193 - Demo
P. 193
פרק שביעי: פילוסופיה
האם המילים, כשהן פומביות ואינן שפה פרטית, מייצגות ומורות על אוביקטים בעולם ומצבי עניינים?
תוכנן של המילים מתחבר למחשבות ולמשפטים בעלי משמעות ובנויים לוגית. אך איזו פונקציה מחברת את המילים למחשבות? והאם גם פונקציה זאת היא פנים לשונית? או, מה הם היחסים בין מילים לאובייקטים? או האם גם שאלה זאת היא רק קונסטרוקציה לשונית בלבד, כלומר דפוס
לשוני מסוים?
המחשבה לפי פרופ' עדי צמח - הינה דמיון של סדרת משפטים על קיומם של אוביקטים ועל קיומו של העולם האוביקטיבי. דמיון (מחשבה ושפה!!) זה כל מה שאפשר להגיד בוודאות!! אין אפשרות לחשוב או לדבר באופן לוגי ובעל משמעות על יציאה או חריגה טרנסצדנטלית מחוץ לגבולות השפה!! ואין משמעות לשימוש בשפה על מנת לומר או לבטא משהו שהוא מחוץ לכללי השימוש בה עצמה, מבלי להיקלע
לסתירה עצמית!! ולביטוי חסר משמעות בעל אופי מטפיזי!!
ההבחנה בין אנליטי לסינתטי, בין אפוסטריורי לא-פריורי והבחירה להשתמש בלוגיקה, מהווה כלי לניתוח לשוני וניתוח טענות פילוסופיות על מנת להיפטר מהמטפיזיקה בדיון הפילוסופי. אך השאלה איך מתחברת השפה לעולם? כיצד מתחברים מילים לאובייקטים? והאם פונקציה זו של השפה ניתנת להגדרה, אפיון או הבחנה שהיא איננה בשפה עצמה?
- שאלה זאת נשארת פתוחה!! בהמשך הוא שואל - האם משמעות המילה "חתול" נקבעת לפי מה
שאנו רואים בעולם בחוץ ובמציאות כחתול? לפי ויטגנשטיין היינו יכולים להשתמש בשם או במילה אחרת ולחלק את האובייקטים בעולם להבחנות אחרות. החלוקה המסוימת, כך או אחרת, הנובעת מההעדפות והאינטרסים שלנו ומהשימוש במילה הבאה בתור - הינה קונסטרוקציה של השפה והרגלי המחשבה שלנו בלבד (ראה גם כאן את האסוציאציה
ביחס לעקרונות קאנט על דפוסי הכרתינו).
193
