Page 204 - Demo
P. 204
פרק שביעי: פילוסופיה
מצביע על העצם, זהו חלק חשוב באימון ורכישה של השפה, היוצר קשר אסוציאטיבי בין מילה לדבר. כך ילדים לומדים שפה. אנו קוראים לתהליך זה ״משחקי לשון״.
אך השפה הזאת הינה מאוד ראשונית וחסרה מילות קישור כגון מה, איך, לא, למה וכו', וכן מילים שמביעות רגשות כמו כעס, עצב, שמחה וכו'. את כל אלה אי אפשר ללמוד באמצעות הצבעה על עצם!!!
כאשר אנו אומרים ״שכל מילה בלשון מציינת משהו״, לא אמרנו בכך שום דבר, אלא אם הבהרנו בדיוק איזו הבחנה ברצוננו לעשות, מה לדוגמא מציינות המילים בשיר מסוים או בסיפור ״עליזה בארץ הפלאות״. אם מישהו אומר שכלי העבודה משמשים כדי לשנות דבר מה: הפטיש את מצב המסמרים, המסור את צורת הקרש – זה לא תמיד נכון. לדוגמה
מה לגבי הסרגל, צנצנת הדבק או המסמרים עצמם? מועיל לומר לעצמנו שלקרוא למשהו בשם, זה בערך כמו להצמיד
לדבר תווית שם. אך כיצד אנו מקבצים מילים לפי סוגים? דבר זה כבר תלוי במטרת
המיון ובנטייתנו אנו. את השפה שלנו ניתן לראות כעיר עתיקה שבה מבוך של סימטאות,
כיכרות, בתים ישנים וחדשים, בתים עם תוספות מתקופות שונות וכל אלו מוקפים בהמון פרברים חדשים עם רחובות ישרים וסדורים ועם בתים חדשים.
ניתן בקלות לדמות לעצמנו שפה המתקיימת רק בקודים והודעות של שדה בקרב. או שפה שמכווננים אותה רק על ידי שאלות וביטויי חיוב ושלילה, ועוד צורות אחרות של שפה, רבות לאין ספור. לדמות שפה פירושו לדמות צורת חיים. אנו מקבצים מילים לפי סוגים, על פי מטרת
המיון ועל פי נטיות ליבנו. מקובל לומר שלימוד השפה הוא מתן שמות לעצמים, בדומה להצמדת
תווית שם לדבר. ניתן לכנות זאת הכנה לשימוש במילה, אך נשאלת השאלה הכנה ְלמה???
נראה כאילו יש פירוש אחד בלבד למשפט ״לדבר אודות דבר מה״. אך בעצם במשפטים שלנו אנו עושים דברים מגוונים ביותר. ההגדרה המצביעה מהווה משחק לשון בפני עצמו. אפשר לקרוא בשם פרטי
204
