Page 202 - Demo
P. 202
פרק שביעי: פילוסופיה
בעקבות הספר "שפה, מחשבה, עולם: סוגיות בפילוסופיה אנליטית", מאת יובל אילון (2021)
דחייתה של המטפיזיקה - ָק ְר ָנפּ:
הבעיות של המטפיזיקה אינן ניתנות לאימות על ידי הניסיון, משום שיש להבחין בין שני תפקידים של הלשון - התפקיד ההבעתי שלה, והתפקיד הייצוגי קוגניטיבי שלה, שמבטא את תחושותיו של האדם כפי
שהן באות לידי ביטוי בעזרת הלשון ההבעתית שלו. כאשר האדם צוחק, אנו יכולים להניח שהוא עליז. כשהוא אומר, ללא
צחוק: "עכשיו אני עליז", אנו יכולים להסיק את אותו הדבר שהנחנו כאשר צחק. אך קיים הבדל בין הצחוק לבין המילים. כי לגבי המילים (המבע הלשוני) אנו יכולים לשאול האם הן אמיתיות או שקריות.
לקביעות המטפיזיות יש תפקיד הבעתי ואין להם תפקיד ייצוגי. הם יכולות להיות טענות שקריות או אמיתיות, הנבחנות רק במבחן הניסיון.
הא-פריורי - אלפרד אייר:
אייר חוזר על ההבחנות של יוּם - שהמעבר מאוסף של טענות עובדתיות להכללה (בדרך האינדוקציה) אינו מעבר לוגי, וכן ההיסק לגבי העתיד (לדוגמה: "גם מחר תזרח השמש") גם הוא הינו רק מכוחו של הרגל. כל וודאות הנובעת מטענות עובדתיות הינה הסתברותית בלבד. טענה אנליטית היא זו אשר תוקפה תלוי רק בהגדרת הסמלים שהיא
מכילה. לדוגמה: ״כל הרווקים אינם נשואים״. טענה סינטטית היא זו שתוקפה נקבע על ידי הניסיון: ״יש נמלים
אשר אימצו את מוסד העבדות ויש נמלים פרזיטיות״. טענות אנליטיות הן ריקות לחלוטין מתוכן עובדתי, כך ששום ניסיון לא יכול להפריכן. משמעותן יכולה להבהיר כיצד אנו משתמשים בסמלים
מסוימים בלשון. טענות (הגדרות) המתמטיקה הן אנליטיות וכן גם הגאומטריה, ומבחינת
אופיין הן טאוטולוגיות א-פריוריות.
202
