Page 201 - Demo
P. 201

פרק שביעי: פילוסופיה
זמן אחר. המציאות של תורת הקוונטים מגלה שזוהי אשליה. לפי הייזנברג, הערכים הנמדדים אינם נקבעים מראש באופן מוחלט, משום המרכיב האקראי של אי הוודאות. במציאות של הרמה האטומית
ישנם התפרקויות ושינויים רדיואקטיביים. קאנט טען שאיננו יודעים אם יש סדר בעולם החיצוני, כי תמיד אנו
מתבוננים בו דרך דפוסי הכרתנו. לפי תורת הקוונטים – העולם ותופעותיו הוא אקראי ולא קבוע, והוא תלוי במכשירי המדידה שלנו, שאותם אנו בוחרים, בונים ומשכללים, והם אלו המכניסים בו סדר.
בניסויים המדעיים שנעשים לפי תורת הקוונטים התוצאות אינן נשלטות על ידינו ולא פעם הן מנוגדות לשכל הישר, ושייכות למציאות אחרת שמתגלה לנו ואינה כפופה לרצונותינו.
תורת הקוונטים היא הפירוש הקרוב ביותר שאנו יכולים לתת "לדבר כשהוא לעצמו", משמע לעולם החיצון, שבו אנו יכולים לחשב את האפשרויות השונות של המציאות באופן הסתברותי, התלוי, כמובן,
באופני המדידה השונים המתאימים לכך.
לסיכום:
קאנט אומר שאנו לא נכיר את "הדבר כשלעצמו" אלא רק את הרשמים החושיים הבאים מהחוץ, כשהם מעוצבים על ידי דפוסי הכרתנו.
ותורת הקוונטים טוענת (על פי הייזנברג) שמה שאנו יכולים להכיר מהאטום משתנה כל הזמן והוא תלוי ומושפע מהמכשירים בהם אנו משתמשים ומאופן השימוש בהם. את חוסר הוודאות והשינוי המתמיד אנו יכולים רק להעריך באופן סטטיסטי. זהו הקושי ההכרתי בעידן זה
של מודרניות, שבו המדע ויכולותיו קובעים את הכרתנו את העולם. כאן יש להזכיר את מה שהמחברים אינם מזכירים - שהצגת השאלה "האם העולם קיים" היא בראש וראשונה דפוס לשוני – מטפורה לשונית. ויטגנשטיין היה אומר שהדפוס של "אני והעולם" והשאלה האם העולם קיים – כל אלה הם בסך הכל דפוס לשוני – מטפורה של השפה, ועל כן
השאלה הינה שאלה מדומה, ומבוססת על אי הבנה של השפה.
201






















































































   199   200   201   202   203