Page 199 - Demo

פרק שביעי: פילוסופיה
על התנע שלו. משמע, המדידה משפיעה על האובייקט הנמדד. תופעה זו נקראת עקרון האי-וודאות של הייזנברג.
לפי בוהר, האי וודאות נובעת מכך שהתנע והמיקום של האלקטרון, מה שקרוי מסלול הסיבוב או הרמה הקינטית שלו, משתנים כל הזמן ואפשריים לקביעה בו-זמנית רק באופן סטטיסטי .
בוהר חשב שהערכת המהירות והמיקום של הנמדד יכולה להיעשות רק ביחס למערכת המדידה הנתונה. מחשבה זו מתקשרת עם תורת היחסות – המיקום והתכונות של הגוף הנמדד נמצאים ביחס לסוג המדידה ומכשיריה ולאופן המדידה. משמע, לאובייקט הנמדד אין תכונות עצמיות
משלו כאובייקט, אלא תכונות של היחס בינו לבין מכשיר המדידה. בוהר פיתח את הרעיון שלאלקטרון יש תכונות גם של גל וגם של
חלקיק.
החתול של שרדינגר:
החתול של שרדינגר הוא ניסוי מחשבתי בעל אופי פרדוקסלי בתורת הקוונטים, אותו הגה ארווין שרדינגר, מיוצריה של תורה זו.
הניסוי בנוי מקופסא אטומה ובתוכה חתול, בקבוק רעל וחומר רדיואקטיבי (למשל אורניום) המתפרק באופן ספונטני, בסבירות של 50%. כאשר נפלט חלקיק מהחומר הרדיואקטיבי הוא פותח את בקבוק הרעל והחתול ימות. כל עוד הקופסא סגורה, המדען אינו יודע אם החתול חי או מת. כלומר, עד לרגע המדידה (פתיחת הקופסא), החתול "מת" ו"חי" בסבירות של 50%, תלוי אם חלקיק החומר הרדיואקטיבי נפלט או לא. זאת אנו יכולים למדוד רק כאשר הקופסא נפתחת. לפני הפתיחה
אין באפשרותנו לדעת, כי אין באפשרותנו למדוד. זהו מצב של סופרפוזיציה עד לרגע המדידה, וזהו הדימוי של שרדינגר
לפני מדידתו של האלקטרון. לפי בוהר, הפרדוקסים של התופעות הקוונטיות נובעות מכך שאנו
מתארים בשפת יום יום את העולם המיקרוסקופי (עולם חלקיקי האטום) שהוא אינו העולם ה ַמקרוסקופי. פרדוקס החתול, המדגים מהי סופרפוזיציה, הוא בעצם תיאור של העולם ה ַמקרוסקופי ולא של עולם החלקיקים, שבו מודדים את הספין של האלקטרון ואת מיקום רמתו
199